שֹׁרֶשׁ בְּנוֹ יִשַׁי, עַד אָן תְּהִי נִקְבָּר?
הוֹצֵא לְךָ פֶרַח, כִּי הַסְּתָיו עָבַר!
לָמָּה יְהִי עֶבֶד מוֹשֵׁל בְּבֶן-שָׂרִים?
תַּחַת מְלֹךְ צָעִיר – שָׂעִיר הֲלֹא גָבַר!
מִנִּי זְמָן אֶלֶף שָׁנִים אֲנִי נֶעְבָּד,
אֶדְמֶה בְתוֹךְ גָּלוּת לִקְאַת בְּתוֹךְ מִדְבָּר.
הַאֵין לְבוּשׁ בַּדִּים לִשְׁאֹל? וְאֵיךְ יִגְלֶה
הַקֵּץ – וְאֵל צִוָּה: סָתֹם וַחֲתֹם דָּבָר!