לכבוד ידיד נפשי, המשכיל היקר מוה' נטע הורוויץ, עם הבתולה היקרה מרת קונה, בת הרב החכם הכולל מוה' נחמן הכהן קראָחמאל, ביום חתונתם ושמחת לבם.

(1822)

יָפְיָפִיתָ בֵּן מַשְׂכִּיל! לָךְ נַחֲלַת שֶׁפֶר

יֶתֶר שְׂאֵת יֶתֶר עֹז לָךְ יִסְפּוֹר יָהּ בַּסֵּפֶר

בַּת מִי נִצְּבָה לִימִינְךָ? בִּֽינָה צוֹלֵחַ!

בַּת נָדִיב זֶה כַּשּׁמֶשׁ צְדָקָה זוֹרֵחַ.

נוֹדֶדֶת כָּנָף הַהַצְּלָחָה תִּבֶז נְחֻשְׁתַּיִם

יוֹשְׁבֵי תֵבֵל תִּזְנַח וְתַעֲלֶה שָׁמַיִם;

אַשְׁרֵי הָאִישׁ יְדִיד יָהּ יָצוּד נֶפֶשׁ יְקָרָה

הִיא תְּשִׂיחֵהוּ גַּם כִּי יֵלֵךְ בְּקֶרֶב צָרָה.

אַשְׁרֶיךָ יְדִיד יָהּ! נֶפֶשׁ טוֹבָה מָצָאתָ

לְהַגִּיהַּ אוֹר חַיֶּיךָ כַּשּׁחַר עָלָתָה

שְׂמַח עַל נְעִים חֶבְלֶךָ גַּם אַתְּ כַּלָּה גִֽילִי

עַל בֵּן גִּילְךָ מָצָאתָ לָאֵל שַׁי הוֹבִילִי.

שִׁמְעִי בַת וּרְאִי! נוֹף מִנֶּטַע תִּפְאֶרֶת

הוּא הוּא יִתְמוֹךְ יְמִינֵךְ כַּלָּה אַדֶּרֶת!

חוּג שָׁמַיִם כִּי יְהַלֵּךְ עַל כְּנַף רוּחֵהוּ

זֹאת הָאַהֲבָה תִמְשְׁכֵהוּ דַּרְכֵּךְ תַּטֵּהוּ!

עִלְזוּ אֲבוֹת חֶמְדָּה! הַנּוֹתְנִים לָמוֹ חַיִּים

שְׂאוּ יַחַד לִבְּכֶם אֶשְׁכָּר לְאֵל הַשּׁמַיִם

זוֹרְעֵי צְדָקוֹת! רְאוּ נָא הֵן בִּשְׁלוּ פִּרְיֵכֶם

מֵעַל כָּל תּוֹחֶלֶת יְחַדּוּ בְּשִׂמְחָה פְּנֵיכֶם!

יִשְׂמַח לִבְּךָ הַיָּקָר! כִּי חָכַם בְּנֶךָ

תְּבוּנוֹת עַל כַּפַּיִם יָשִׁיב תַּגְמוּלֶךָ

וּבְאֵשֶׁת חֵן צְדָקָה מֵעֵינָהּ צוֹפִיָּה

יִכְפַּל שִׂמְחַת גִּילְךָ וְאֶת נַפְשְׁךָ חִיָּה.

וְאַתָּה צְבִי עַמִּי! בְּנַפְשִׁי קְשׁוּרָה נַפְשֶׁךָ!

תְנָה בְלִבְּךָ שִׂמְחָה בְּיוֹם כְּלוּלוּת בִּתֶּךָ

לָךְ נָאוָה שִׂמְחָה נַפְשׁוֹת רַבִּים שִׂמַּחְתָּ

לֵאוֹר בְּאוֹר חַיִּים תּוֹעֵי לֵבָב הוֹלַכְתָּ.

בִּשְׁתִלֵי אוֹשֶׁר תַּעֲמוֹל רַבּוֹת הַשּׁנִים

גַּם בְּלֵב חֲתָנֶךָ נְטַע נִטְעֵי נַעֲמָנִים!

הוּא לְמֵשָׁרִים הוּכַן לְאֶרֶץ צְבִי דִמִּיתִיהוּ

יִקַּח מוּסָר יַעֲשֶׂה טוֹב לָכֵן אֲהַבְתִּיהוּ.

מַה תְּיַחֵל מֶנִי חָתָן! בְּיוֹם שִׂמְחַת לִבֶּךָ?

בַּמָּה פָּנֶיךָ יְקַדֵּם לֵב אוֹהֲבֶךָ?

בִּזְמִירוֹת תִּשְׁתַּעֲשָׁע וְזִמְרָה אֶתֵּן אָנִי

מוֹצָא פִּי יַבִּיעַ אֶת יִרְחַשׁ מַעְיָנִי.

תְּבוֹרַךְ מִבָּנִים מַשְׂכִּיל! כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ

רְאֵה חַיִּים עִם אִשְׁתְּךָ וּפְרִי בָטֶן תְּעַטְּרֶךָ

וּשְׂבַע יָמִים תָּשׁוּב מָרוֹם כַּשּׁמֶשׁ שָׁב אֹהלָה

כֶּן הִיא, עַל דִּבְרָתִי! זֹאת נַחֲלַת תּוֹם סֶלָה.