אֲנִי סוֹבֵב בָּעִיר הַזּוֹ עִם נְעוּרַי

וְדִמְעוֹתַי חוֹנְקוֹת אֶת כָּל הַנּוֹף –

וְכֹל הָעִיר הַזּוֹ – בַּעֲרָפֶל…

מַעֲצֵבָה

לַאֲבִּירֵי הַלֵּב…

כִּי רַק אֶתְמוֹל סוֹבַבְתִּי כָּאן –

עִם כֹּל רֵעַי…

בַּמִּלְחָמָה עִם כֹּל הָעַרְפִּילִים…

וּמַה הַיּוֹם עֵינַי רוֹאוֹת וְכוֹאֲבוֹת

אֵיךְ כָּל רֵעַי הַלוֹחֲמִים –

בּוֹכִים מִסְתּוֹר,

וּבַמִּמְסַד שְׂרָרַת שוּעָל

וּבְהַר הַבַּיִת שוּעֲלִים – וְאֵין מִנְיָן

וְהַמִּסְגָּד נוֹצֵץ זָהָב…

וְרַק אֲנִי עִם כִּנּוֹרִי סוֹבֵב בָּדָד

פַּנְתֵּר חָרוּז – בְּלֵב כִּכָּר

בַּמַּדְרֵגוֹת…

וְכָל עֶדְרֵי פְּרוֹפֵסוֹרַי

מְאוֹנְנִים – –

בָּעִיר הַזּוֹ,

עֲלֵי מִזְבַּח –