לוגו
שיר לחתונת יצחק בן שבתי מאריני
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

עֵת לָטַעַת בַּיִת נֶאֱמָן, עַמּוּדָיו עַל אַדְנֵי פָז מְיֻסָּדִים. תְּרֵי יַחְדָּיו, אֶחָד בְּאֶחָד יִגְשׁוּ וְהָיוּ לַאֲחָדִים. ה“ה הַבָּחוּר מֵעַם סְגֻלָּה הַמַּשְׂכִּיל כמ”ר יִצְחָק בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, אָב בְּחָכְמָה, הֶחָכָם הַכּוֹלֵל כמוהר“ר שַׁבְּתַי מַארִינִי נר”ו וְעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ הַבְּתוּלָה הַצְּנוּעָה מָרַ' יְהוּדִית בַּת הַגְּבִיר הַמְפֹאָר כמ“ר מְנַחֵם אִיטַלְיָא יצ”ו, וְלֹא יָכוֹל מֹשֶׁה לְהִתְאַפֵּק לְקוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה בְּיוֹם טוֹבָתָם. כִּי תְאַלְּצֵנִי תֹקֶף אַהֲבָתָם. לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָתָם. וְלִכְבוֹד יְקָר תִּפְאַרְתָּם. הֲרִימוֹתִי קוֹלִי. וָאֶשָּׂא מְשָׁלִי:


קוּמוּ, בְּנוֹת שִׁיר, מַהֲרוּ אֵתָיוּ,

קוּמוּ שְׂאוּ זִמְרָה מְגִלּוֹת סֵפֶר,

לֹא עֵת חֲנוֹת הָעֵת עֲלֵי הַר שֶׁפֶר,

לִשְׁכֹּן לְחוֹף יַמִּים רְצוּ וּבְעָיוּ.


שָׁם נָשְׂאוּ קוֹלָם וְשִׁיר יַשְׁמִיעוּ

עֶדְרֵי שְׂמָחוֹת נוֹסְדוּ גַם יַחַד,

אַךְ לֹא בְּפִיהֶם שָׁוְא וְשִׁירֵי כַחַד,

שִׁירֵי תְהִלּוֹת רַק אֱמֶת יַבִּיעוּ.


שֵׁמַע תְּרוּעָה שָׁם, תְּרוּעַת שָׁמַע,

תָּעוּף וְלֹא תִיעַף לְקַצְוֵי אֶרֶץ,

שָׁמָּה יְקָר יִשְׁכֹּן וְיִפְרֹץ פֶּרֶץ,

יִתְקַע נְדִיבוֹת צִלְצְלֵי הַשָּׁמַע.


שָׁם נִרְאֲתָה נָאוָה וְשָׁם נִצָּבָה

גַּד עַל מְרוֹם אוֹפָן מְלֵאַת עֹשֶׁר,

שֵׁבֶט מְלוּכָה אַךְ לְתֹם וָיֹשֶׁר,

נֹגַהּ בְּנָגְהֵי זָהֳרָהּ נִקְרָבָה.


תֹּקֶף רְשָׁפִים שָׁם וְאֵשׁ שַׁלְהָבֶת

רִשְׁפֵּי יְדִידוּת אַהֲבָה יָעִירוּ,

גַּלֵּי שְׁאוֹן גִּילָה גְּבוּל יָסִירוּ,

שָׁם נַהֲרֵי שָׁלוֹם וְכַר נִרְחָבֶת.


‘מִי זֶה וְאֵיזֶה הוּא?’ הֲלֹא תִשְׁאָלוּ,

שֹׂבַע שְׂמָחוֹת בַּעֲדִי נִצְמָדוּ,

יִוָּסְדוּ יַחְדָּיו וְיִוָּעָדוּ,

מַה־זֶּה וְעַל מַה־זֶּה הֲלוֹם יוּבָלוּ?'


אַךְ זֶה יְדִידִי הוּא אֲשֶׁר הוֹפִיעַ

עִם יַעֲלַת הַחֵן בְּהִסְתַּפֵּחַ,

יִשְׁכֹּן לְחוֹף יַמִּים בְּלֵב שָׂמֵחַ,

חוֹף יַם תְּבוּנוֹת הוּא וְכֵן יַרְגִּיעַ.


שָׁמְעָם תְּרוּעָתָהּ בְּקוֹל נִשְׁמַעַת,

אַף כְּנְּשָׁרִים תַּעֲלֶה הָאֵבֶר,

מַהֵר לְעוֹפֵף חִישׁ אֱלֵי כָל עֵבֶר

כִּי בֵין נְדִיבִים יַחְבְּשׁוּ מִגְבָּעַת.


יִרְבֶּה כְבוֹד בֵּיתָם כְּגַלֵּי יָמָּה,

צֶדֶק וּמִשְׁפָּט כַּמְּעִיל יִלְבָּשׁוּ,

עֹשֶׁר וְיֹשֶׁר בָּם הֲכִי נִפְגָּשוּ,

נֹגַּה עֲטֶרֶת זִיו בְּרֹאשָׁם שָׂמָה.


מֵחֵץ תְּשׁוּעַת אַהֲבָה עָצֵמָה

חֵשֶׁק בְּחֵיק דּוֹדִים כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת

בֵּין נַהֲרֵי שָׁלוֹם תְּהִי נִסְגֶּרֶת,

כֵּן נַחֲלָתָם שָׁפְרָה נָעֵמָה.


אַף עוֹד מְעַט זַרְעָם יְהִי פוֹרֵחַ

כָּעֵץ אֲשֶׁר שָׁתוּל בְּפַלְגֵי מַיִם,

יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ לְרִבּוֹתַיִם

וּכְמוֹ דְגֵי הַיָּם לְהִשְׁתַּבֵּחַ.


אַךְ טוֹב אֲבַשֵּׂר לָךְ וְיִפְרֹץ פָּרֶץ,

תִּשְׁתֶּה בְשָׁלוֹם נוֹזְלֵי בוֹרֶךָ,

יִגְדַּל שְׁמָךְ, יָרוּם וְכִלְבָבֶךָ

וּכְשֵׁם גְּדוֹלִים הֵם אֲשֶׁר בָּאָרֶץ.