[לכבוד רב שמואל]
È — — — / È — — — / È — — / / È — — — /È — — — / È — —
תְּבוּנָתְךָ אֲשֶׁר מִיָּם רְחָבָה / וְתוֹרָתְךָ לְכָל-נֶפֶשׁ מְשִׁיבָה
וּמַרְאוֹתְךָ כְּמַרְאוֹת מַלְאֲכֵי אֵל / וְצוּרָתְךָ אֱמֶת מֵהֶם גְּנוּבָה
וּמִלָּתְךָ בְּדַבֶּרְךָ נְגִידִים / כְּאִלּוּ מֵעֲשָׂרָה הִיא חֲצוּבָה
וְאֶתְמַהּ כִּי בְרָאךָ אֵל בְּדוֹר זֶה / וְלֹא עֹשִׂים מְתָיו כָּל-יוֹם תְּשׁוּבָה
יְלָדוךָ אֲבֹתֶיךָ לְבַדָּךְ / וְאַתְּ לָהֶם כְּמוֹ אַלְפֵי רְבָבָה
וּבָנִיתָ בְחָכְמָתְךָ יְסֹדוֹת / וּמִלֵּאתָ פְּנֵי-תֵבֵל תְּנוּבָה
וְאָמְנָם לוּ יְדָעוּךָ בְּנֵי-רַב / קְרָאוּךָ שְׁמוּאֵל רֹאשׁ יְשִׁיבָה
יְדִיד נַפְשִׁי יְדִידוּתְךָ וְחֵי אֵל / אֱלֵי לִבִּי כְּמוֹ נַפְשִׁי קְרוֹבָה
וּמִי יִתֵּן וְשִׂיחוֹתַי עֲרֵבוֹת / וְאֶרְדֶּה צוּף שְׂפָתְךָ הָעֲרֵבָה
וְאֶשְׂמַח בָּךְ בְּגָלוֹתִי כְּשִׂמְחַת / שְׁאֵרִית עָם לְבִנְיַן הַשְּׁאוּבָה.