יֵין חַיַּיִךְ הָעַז וְהַטּוֹב,

יֵין חַיַּיִךְ שָׁתִיתִי רְתֵת.

עֲבָרַנִי עָבֹר וְשָׁטֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹף

וְצִוַּנִי לָקַחַת, לָתֵת,

בְּכָל רֶגַע בִּשְׂחוֹק

אֶת הַנֵּצַח לָחֹג.

לְכָל אֹפֶק נִשָּׂא מִן הַלֵּב

שִׁיר נוֹהֵר, שִׁיר שִׁירַי, שִׁיר שַׂגִּיא.

אַתְּ אֵלַי בַּמִּשְׁעוֹל הַמְלַבְלֵב,

הַמַּרְנִין הֲגִיגִי

כְּגִלּוּי מְכוֹרָה,

כְּטִיסַת יוֹנִים צְחוֹרָה.

מֶרְחָבִים לְרַגְלַי כַּהֲדוֹם

וְצוֹהֵל צַעֲדִי הַנִּגְאָל;

אוֹר הֵגִיחַ לְפֶתַע פִּתְאֹֹֹם

וְהִצִּית יָם שֶׁל טֹהַר מֵעָל

וַעֲלֵי אֲדָמוֹת –

בְּהָקִיץ שׁוֹשַׁנִּים נִרְדָּמוֹת…