— — È — — È — — — È — — È — — — È — — È — — — È — — —

יוֹם צַר וּמָצוֹק אֲנִי זוֹכֵר בְּשׂוֹרָתְךָ – טוֹב אַתְּ וְצֶדֶק בְּמוֹ פִּיךָ וּבִלְבָבָךְ!

אֶזְכֹּר בְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר הִיא לִי לְנֹחַם בְּבוֹא צָרָה, וְאוֹחִיל לְיִשְׁעֶךָ וְשִׂגּוּבָךְ:

תִּשְׁלַח לְעַבְדָּךְ, וְהוּא שׁוֹכֵב בְּעַרְשׂוֹ וְהוּא נַעַר, שְׂרָפִים לְבַשְּׂרֵנִי בְּרֹב טוּבָךְ.

יָשְׁבוּ לְנֶגְדִּי, וּמִיכָאֵל אֲזַי שָׂח: כֹּה אָמַר יְיָ, אֲשֶׁר יָרִיב לְךָ רִיבָךְ:

5 כִּי תַעֲבֹר יוֹם בְּמֵי צָרָה — אֲנִי אִתְּךָ, לֹא יִשְׁטְפוּךָ נְהָרוֹת יוֹם קְרֹב אוֹיְבָךְ.

גַּם גַּבְרִיאֵל חֲבֵרוֹ בִשְּׂרַנִי אֲשֶׁר שָׁמַע בְּמֶרְכַּבְתְּךָ עָלַי, וּבִסְבִיבָךְ:

כִּי תֵלְכָה לָּךְ בְּמוֹ אֵשׁ — לֹא תְכַוֶּה לְךָ, אֹמַר לְלַהַב וְלֹא יִבְעַר לְעוֹלָם בָּךְ

זֹאת הַבְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר אֶתְמֹךְ כְּחֶרֶב בְּיָד, אֶרְאֶה חֲרָבוֹת וְאֶשָּׁעֵן עֲלֵי חַרְבָּךְ!