לוגו
הן יותר מכל הדממות
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

[הֵן יוֹתֵר מִכָּל הַדְּמָמוֹת…] / יחיאל מר

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


הֵן יוֹתֵר מִכָּל הַדְּמָמוֹת אֲשֶׁר לְיַעֲרוֹת-הַצָּפוֹן,

יְקָרָה הֲמוּלַת הַמּוֹלֶדֶת, וְעֶרְיַת קִרְיוֹתֶיהָ בָּאוֹר!

וַאֲבַק הַדְּרָכִים הַלָּבָן בֵּין שָדוֹת לִחֲכוּ מַקְצֵרוֹת,

עֵירֹם הַצּוּרִים הַשּׁוֹתְקִים, הַיּוֹדְעִים כִּי סוֹפָם – הֵעָקֵר!

פִּי שִׁבְעָה כֻּלָּם יְקָרִים מִיפִי-גַנֵּי-נוֹי בָּעוֹלָם –

מִנֹּעַם לִבְנִים לִבְלְבוּ וְנִגְּנוּ מַנְגִּינַת יַלְדוּתִי.

יְקָרָה אַתְּ כִּבְרַת אֶרֶץ זֹאת; כְּיֶלֶד סוֹרֵר וּמַמְרֶה

לָאֵם אֲשֶׁר לֹא תַּחֲלִיפֵהוּ בְּטוֹב וְיָפֶה בַּבָּנִים – –


נְבָרֵךְ עַל הָאֹרֶן הַדַּל, הַמּוֹרֶה לָנוּ דֶרֶךְ לְמַעְלָה,

וּשְׂפָתַיִם נַצְמִיד לְאַלּוֹן, רְחַב-לֵב, רְחַב-גֵּו וּבִטְחָה –

בַּאֲשֶׁר הֵם צוֹמְחִים – נוֹדֶה. בַּאֲשֶׁר מְצִלִּים הֵם – נִצְהַל!

וּשְׁבִילִים נִשְׁכְּחוּ נְחַדֵּשׁ, שְׁבִילֵי הֶעָפָר הַפְּשׁוּטִים…

נְזַמֵּר נָא לַזֶּרַע נִטְמַן, בַּנִּיר, וְלַלֶּחֶם יִצְמַח…

מְקוֹם-שָׁם הַקָּמָה תַּעֲלֶה, גַּם יֶלֶד כָּמוֹהָ יִגְדַּל,

וְלִשְׁנֵיהֶם – לִשְׁנֵיהֶם גּוֹן זָהָב –

לַלֶּחֶם, גַּם לַתִּינוֹק!


וּמַה-לָּנוּ כָּל הַנְּהָרוֹת, הַזּוֹרְמִים אֲשָׁדוֹת, אֲשָׁדוֹת

לְעֻמַּת עָרוּץ זֶה קָטָן, הַמַּרְוֶה וּמַפְרֶה חֶלְקָתוֹ.

הַנּוֹתֵן מִמֵּימָיו לַשָּׁתִיל, לְבַל יִצְטַמֵּק חָלִילָה,

לְבַל יִגְוַע בַּצָּמָא – וְתִשָּׁמֵט פְּרִיחָתוֹ טֶרֶם פְּרִי.

אַשְׁרֵי הָרוֹאֶה בְּשִׂגְשׂוּג הַצֶּמַח שָׁתַל בְּיָדָיו,

יוֹם יְסַמֵּן גִּדּוּלוֹ – וְלַיְלָה יִנְטֹר שְׁנָתוֹ – – –

וְאַתֶּם הֱיוּ בְּרוּכִים! גָּלְמֵי הַפְּלָדָה וְהַמֶּלֶט!

טְרַקְטוֹר, קוֹמְבַּין, מַחֲרֵשָׁה, וְצִנּוֹר הַמּוֹבִיל מֵי-חַיִּים!

אַתֶּם מְחִישֵׁי-הַגְּאֻלָּה, צְבָא-הֶעָמָל מְמֻכָּן –

הוֹפְכֵי שְׁמָמוֹת לְתֵאָבוֹן – מְגָרְשֵׁי דִמְמוֹת הַמָּוֶת!

הֱיוּ בְּרוּכִים וּדְרוּכִים, בְּיוֹם הַפְּקֻדָּה לְזִנּוּק,

לָצֵאת עִם לַיְלָה קָסוּם, וּבֹקֶר הַכְּפָר עַל תִּלּוֹ!


הֵן יוֹתֵר מִכָּל הַדְּמָמוֹת אֲשֶׁר לְיַעֲרוֹת הַצָּפוֹן,

יְקָרָה הֲמוּלַת הַמּוֹלֶדֶת וְעֶרְיַת קִרְיוֹתֶיהָ בָּאוֹר,

וְשׁוּרוֹת בִּנְיָנֶיהָ בַּלֹּבֶן יָפוּ מְאַלְפַי הֵיכָלוֹת – –


– וְאֵלֶּה בָּאֵי שְׁעָרַיִךְ, אֹרְחַת עֲנִיִּים אֲרֻכָּה –

יַצִּיבוּ רַגְלָם עַל הַחוֹף, לְחַדֵּשׁ הַמַּגָּע הַקַּדְמוֹן…

וְהֵם יְהַלְּכוּ פֹּה שָׁחוֹחַ, פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע כְּבוּשׁוֹת,

אַךְ לֹא מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה, אֲבָל לֹא מֵחֲמַת הַכְּאֵב –

פְּנֵיהֶם בַּקַּרְקַע כְּבוּשׁוֹת, כִּי הֵמָּה כּוֹבְשִׁים,

טוֹמְנִים גַּרְעִינֵי-הֶעָתִיד – כּוֹכְבֵי הַזָּהָב לַמָּחָר!

כֵּן יֵלְכוּ הָלוֹך וְשָׁחוֹחַ, הָלוֹךְ וְזָרוֹעַ

עַד בּוֹא הַיּוֹם הַגָּדוֹל – וְתִפְרֹץ הַקָּמָה –

וְהֵם יִקְצֹרוּ!