:/י"א תנועות/:

לֶקַח טוב תתן לעֶלֶם, לו יהי לו למשמרת!

חרותים עלי לוח לבו בעט ברזל ועופרת,

        לא יַטֶה לעד מנתיב האמת והיושר.

יעזוב את הַעְצלֹות, דרכה כמשכת חֶדֶק,

ודבק בחריצות, תנהלהו במעגלי צדק,

        על ראש הררי חֶמֶד, אֵל היכל האושר.

הן אוהל העצל באפילה, שוד בו פוֹרֵחַ,

וארמון החרוץ יַצְהִיל, שם אור זוֹרֵחַ.

        לכל אוהבי חכמה, הקוראים לַבִינָה מוֹדָע!

:/ הטוב לכם שֶֶבת בעמק עכור כדל וְחֵלֶך,

או לשכון על גפי מרומי קָרֶת, כשר ומֶלֶך? /:

        הקשיבו לקול שוחר טובכם ותנו לו תוֹדָה.