אַחַר־כָּךְ בָּאתִי בְּעֵין הַסְּעָרָה

בְּאֶמְצַע הָרוּחוֹת

וּסְבִיבִי הַיָּם

וְגוּפִי בַּקֹּר וּבַשְּׁרִיקוֹת

וְלֹא הָיָה לִי לֹא קִמּוּט מִלָּה

ולֹא שׁוּרַת־דִּבּוּר –

וּבָא רַפְרַף כְּפֶתֶק מִן הַיָּם

סִמֵּן מָקוֹם וְנֶעֱלַם