הִנֵּה גְשָׁמִים בָּאִים / יחיאל מר
© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.
הִנֵּה גְשָׁמִים בָּאִים, נְאוּם הָרוּחַ,
עֵת קְרָב וּמִלְחָמָה – סִיסְמַת הָאִילָנוֹת.
כִּי בָא, כִּי בָא הזְּמַן – מְשַׁל-עוֹרֵב צָרוּחַ,
הִנֵּה חַיִּים זוֹרְמִים – שִׂפְתֵי שָׂדֶה נָעוֹת.
החֹשֶׁךְ בַּדְּרָכִים וְהַחַלּוֹן פָּתוּחַ,
אֶנְקַת תִּינוֹק עוֹלָה מִטְּוִי הַחֲלוֹמוֹת…
הִנֵּה גְשָׁמִים בָּאִים, שְׁתִיקַת אִכָּר לָרוּחַ,
וְהַחֶלְקָה עַל גַּב בָּאֹפֶל תִּתְפַּלֵּשׁ.
וְלַיְלָה וְתַנּוּר, כָּל שֶׁזָּרַע יָנוּחַ –
וְאֶת אִשְׁתּוֹ יֵדַע, וַתַּהַר לוֹ חוֹרֵשׁ.
הִנֵּה חַיִּים זוֹרְמִים וּכְשָׂדֶה פָּלוּחַ
כּוֹרַעַת הָאִשָּׁה בְּעֹל מִטְרוֹת-הָאֵשׁ…
הִנֵה גְשָׁמִים בָּאִים, נְאוּם לְאִישׁ הָרוּחַ.
קִנֵּאתִי בַּשְּׁדֵמָה, קִנֵּאתִי בָּאִכָּר!
עָקָר! עָקָר! עָקָר! מְשַׁל-עוֹרֵב צָרוּחַ,
הִנֵּה חָיִּים זורְמִים, לֹא רֶגֶשׁ מְזֻמָּר!
יֵשׁ פֶרַח תַּלְאוּבוֹת לַדֶּמַע הַמָּלוּחַ –
וְשׁוֹקְקִים סָבִיב אִכָּר, אִשָּׁה, וָכָר…