עַמּוּד הַש ְּׁחָפִים / אברהם רגלסון

אַגָּדָה זוֹ יְסוֹדָה בְּעֻבְדָּה, מִקּוֹרוֹת כַּת-הַמּוֹרְמוֹנִים בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. הַכַּת הַדָּתִית הַזֹּאת נוֹסְדָה עַל-יְדֵי יוֹסֵף סְמִית בְּפֵיאֶט, מְדִינַת נְיוּ-יוֹרְק, בְּשִׁשָּׁה בְּאַפְּרִיל, 1830. סְמִית אָמַר שֶׁגִּלָּה לוּחוֹת-קְדוּמִים, הַמְּכִילִים דְּבַר-אֱלֹהִים בִּכְּתַב-חַרְטֻמִּים קַדְמוֹן, וְעַל-יָדָם זְגוּגִיּוֹת נִפְלָאוֹת שֶׁעַל-פִּיהֶן נִתַּן בְּיָדוֹ לְפָרֵשׁ אֶת הַכְּתָב. אֶת גִּלּוּיָיו כָּתַב בְּ“סֵפֶר מוֹרְמוֹן”. בֵּין שְׁאָר דְּבָרִים, מוֹרֶה הַסֵּפֶר כִּי הָאִינְדְּיָנִים שֶׁל אַמֶּרִיקָה הֵם-הֵם עֲשֶׂרֶת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּדָּחִים. הַכַּת גָּדְלָה בִּמְהִירוּת, וְהַנִּלְוִים אֵלֶיהָ נִשְׂטְמוּ עַל-יְדֵי יֶתֶר הַתּוֹשָׁבִים בִּגְלַל רִבּוּי-נָשִׁים לְאִישׁ אֶחָד, שֶׁהִנְהִיגוּ בַּעֲדָתָם, הֵם יָסְדוּ מוֹשָׁבוֹת בְּמִיזוּרִי וְאִילִינוֹי, וְסָבְלוּ רְדִיפוֹת וְגֵרוּשִׁים, עַד שֶׁבְּ-1847 נִהֵל אוֹתָם מַנְהִיגָם בְּרִיגְהַם יוֹנְג מַעֲרָבָה אֶל הַמִּדְבָּר. שָׁם יָסְדוּ אֶת סָלְט לֵיק סִיטִי (עִיר אֲגַם-הַמֶּלַח) וּלְבַסּוֹף אֶת הַמְּדִינָה יוּטָה. בִּגְלַל חֻקֵּי אַרְצוֹת-הַבְּרִית נֶאֶלְצוּ לְוַתֵּר עַל מִנְהַג רִבּוּי-הַנָּשִׁים.

בְּשַׁיָּרָה אֲרֻכָּה, סוּסֵיהֶם כּוֹשְׁלִים וְשׁוֹרֵיהֶם מְחוּקֵי-צֵלָע, נָסְעוּ בְּנֵי-כַּת הַמּוֹרְמוֹנִים דֶּרֶךְ יְשִׁימוֹן וַעֲרָבָה. רַבִּים הִנִּיחוּ עַצְמוֹתֵיהֶם בְּחוֹל וּבְבִצָּה, מִקְצָתָם דִּלְדֵּל הָרָעָב וּמִקְצָתָם חָרְכָה הַקַּדַּחַת. וְאוּלָם רֻבָּם אֱמוּנָתָם עוֹדְדָתַם. וַיִּמְשְׁכוּ אֶת הָעֲגָלוֹת הָרְעוּעוֹת, הָעֲמוּסוֹת שְׁאֵרִית רְכוּשָׁם וּנְשֵׁיהֶם וְטַפָּם וְכָל חוֹלֶה בָּהֶם, הָלוֹךְ וּמָשׁוֹךְ שְׁכֶם אֶחָד עִם בַּהֲמוֹתֵיהֶם הַנְּכֵאוֹת, עֲדֵי הַגִּיעָם אֶל שְׂפַת אֲגַם-הַמֶּלַח הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּיוּטָה.

בִּרְאוֹת בְּרִיגְהַם יוֹנְג נְשִׂיאָם אֶת הָאָרֶץ וְאֶת שׁוֹמְמוּתָהּ, וּבְטַעֲמוֹ מִן הַמַּיִם הַמְּלוּחִים הַמַּכְסִיפִים תַּחַת שָׁמֶיהָ, זָכַר אֶת כְּנַעַן הַקְּדוּמָה וְאֶת יָם-הַמֶּלַח הַנּוֹצֵץ בְּקַרְקָעִיתָהּ, וְאֶת הַשְּׁבָטִים זָכַר אֲשֶׁר מָצְאוּ שָׁם מְנוּחָה מִמַּסְעוֹתֵיהֶם בַּמִּדְבָּר. וַיִּנְעָץ אֶת מַקְלוֹ בַּעֲפַר-הַחוֹלוֹת וַיִּקְרָא בְּקוֹל: “פֹּה נִבְנֶה לָנוּ עִיר וּמִקְדָּשׁ לֵאלֹהִים!”

וְטֶרֶם יֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְטֶרֶם יִפְרְקוּ מִטְעֲנֵיהֶם, צִוָּה בְּרִיגְהַם יוֹנְג וַיַּחַרְשׁוּ מַעֲנִית אֲדָמָה וַיִּזְרְעוּ בָּהּ מִן הַחִטָּה אֲשֶׁר בְּאַמְתְּחוֹתֵיהֶם. וַיִּקְבְּעוּ אֶת הַיּוֹם הַהוּא לְמִשְׁתֶּה וּלְיוֹם טוֹב לְדוֹרוֹתָם.

וֵאלֹהִים בֵּרַךְ אֶת זֵעָתָם, וַיְהִי בְּעֵת הַקָּצִיר וַתִּשְׂתָּרֵע הַקָּמָה זָהָב נִגָּר מִקְצוֹת הָעִיר אֲשֶׁר יָסְדוּ עַד לְרַגְלֵי הַגְּבָעוֹת הָרְחוֹקוֹת. וּבְבֹקֶר תָּכֹל אֶחָד יָצְאוּ הַמַּאֲמִינִים, אִישׁ חֶרְמֵשׁוֹ בְּיָדוֹ.

פִּתְאֹם רָאוּ וְהִנֵּה מִמֶּרְחֲקֵי הַכְּחוֹל אֲשֶׁר בְּאַפְסֵי-הָאֲגַם הִתְרוֹמֵם כֶּתֶם כֵּהֶה, כְּעֵין מַטְלִית אֲפֹרָה, וְהַכֶּתֶם פָּשָׂה עֲדֵי יִהְיֶה לְעָנָן, וּמַרְאֵהוּ כִּנְחִיל-דְּבוֹרִים בִּמְעוּפָן אוֹ כְּסִיעַת אַוְזֵי-בָּר. וְהֶעָנָן הָלַךְ הָלוֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט, הָלוֹךְ וָרָב, עַד אֲשֶׁר כִּסָּה אֶת פְּנֵי כָּל הָרָקִיעַ. וַתְּהִי עֲלֶטֶת-פִּתְאֹם כְּיוֹם לְקוֹת הַשֶּׁמֶשׁ מְלוֹא-עִגּוּלוֹ אוֹ הִכָּלֵם אוֹרוֹ מִפְּנֵי כֹּבֶד-סוּפָה. עוֹד עֵינֵי הָאֲנָשִׁים נִצָּבוֹת מִפַּחַד, וַיַּגִּיעַ לְאָזְנֵיהֶם רַחַשׁ דַּק, וְהָרַחַשׁ הָיָה לַהֲמֻלָּה וְהַהֲמֻלָּה לְקִשְׁקוּשׁ. וַיָּקָם קוֹל-דְּפִיקָה חָזָק כְּהִדַּפֵּק מִטְרוֹת-עוֹז אוֹ אַבְנֵי-בָּרָד כְּבֵדוֹת. וַיֵּרֶד עֲלֵיהֶם וְעַל סְבִיבָתָם מָטָר סָמִיךְ, וְהוּא לֹא מַיִם, כִּי אִם גּוּפִיפִים קְטַנִּים וּמְקַפְּצִים, אֲשֶׁר כְּנָפַיִם יְרַקְרַקּוֹת לָהֶם וּמַקּוֹרֵיהֶם מְנַקְּשִׁים וּמְנַקְּרִים בְּגִבְעוֹלֵי הַקָּמָה הַמְּלֵאָה וּבְחֵלֶב גַּרְעִינֵי-שִׁבֳּלֶיהָ. וּכְרֶדֶת הַמָּטָר הַמּוּזָר אָרְצָה, כֵּן טֹהֲרוּ וְאוֹרוּ פְּנֵי-הַשָּׁמָיִם. אָז יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים מָה הַמָּוֶת הַזֶּה, וַיַּכִּירוּ אוֹתוֹ כִּי הָאַרְבֶּה הוּא, אֲשֶׁר בָּא לָשֹׁד אֶת גְּמוּל כָּל עִצְּבוֹנָם הָרַב וּלְהַרְעִיבָם, אוֹתָם וְאֶת טַפָּם, עַד בְּלִי שָׂרִיד לָהֶם. וַיִּפְּלוּ כְּאִישׁ אֶחָד עַל בִּרְכֵּיהֶם, וַיִּצְעֲקוּ קוֹל גָּדוֹל לֵאלֹהִים, וַיִּתְוַדּוּ עַל חַטֹּאתֵיהֶם, וְשָׁפוֹךְ הַרְבֵּה דְמָעוֹת.

הֵמָּה מְתַנִּים שִׁבְרָם, וּמִן הָאֲגַם הִתְעַלָּה עָנָן שֵׁנִי, דּוֹמֶה לָרִאשׁוֹן בְּעֵינוֹ, וַיְהִי בְּרֵאשִׁיתוֹ כִּנְחִיל-דְּבוֹרִים אוֹ כְּסִיעַת אַוְזֵי-בָּר, וְעַד מְהֵרָה הִתְפַּשֵּׁט עַד כַּסּוֹתוֹ אֶת רַחֲבֵי הַשָּׁמָיִם. וַתָּשָׁב הָעֲלָטָה כַּאֲשֶׁר הָיָתָה. עוֹד הָאֲנָשִׁים מְפַחֲדִים וּמִשְׁתָּאִים, וְהֶעָנָן נִקְרָע וְנִתְפָּרֵד, וַיֵּרֶד בִּדְמוּת עוֹפוֹת-שַׁחַף אֲפֹרִים אֲשֶׁר עָטוּ וְהִתְנַפְּלוּ עַל הָאַרְבֶּה, וַיְנַקְּרוּם וַיִּבְלָעוּם בְּחַרְטוֹמֵיהֶם כְּתַרְנְגוֹלִים רְעֵבִים בְּהִזָּרֵק לִפְנֵיהֶם גַּרְעִינֵי-כֻּסֶּמֶת. וַיְטַאטְאוּ מְלוֹא כָּל הַשְּׁדֵמוֹת: בְּרִגְעֵי מִסְפָּר בִּעֲרוּ אֶת הָאַרְבֶּה עַד תֻּמּוֹ. אַחַר פֵּרְשׂוּ כַנְפֵיהֶם וַיָּעוּפוּ מַחֲנוֹת-מַחֲנוֹת כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ.

כַּאֲשֶׁר בָּדְקוּ הָאֲנָשִׁים אֶת שַׁדְמוֹתֵיהֶם, מָצְאוּ כִּי שְׁלִישִׁית הַקָּמָה הֻכְּתָה מִנֶּגֶף הָאַרְבֶּה וְיִתְרָהּ עָמָד. וַיּוֹדוּ לֵאלֹהִים חַסְדּוֹ. לְזֵכֶר הַדָּבָר הַזֶּה, הֵקִימוּ הָאֲנָשִׁים מַצֵּבָה כְּמִצְוַת בְּרִיגְהַם יוֹנְג נְשִׂיאָם, וְהִיא גְּלִיל-שַׁיִשׁ גָּבוֹהַּ, אֲשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ כּוֹתֶרֶת-כַּדּוּר, וְעַל הַכַּדּוּר מִמַּעַל צוֹנְחוֹת שְׁתֵּי צִפֳּרֵי-שַׁחַף חֲטוּבוֹת-שַׁיִשׁ, פּוֹרְשׂוֹת כְּנָפַיִם אִשָּׁה מוּל רְעוּתָהּ.

הֲלֹא הוּא עַמּוּד-הַשְּׁחָפִים הַמִּתְנַשֵּׂא בְּסָלְט לֵיק סִיטִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.