במשך שנים ארוכות אפיינו את המד"ב שתי תכונות, אשר ייתכן ויש קשר ביניהן: א) היה זה תחום ‘גברי’ ברובו המכריע; ב) ארוטיקה ומין נעדרו ממנו כמעט לחלוטין, ולכל היותר השתמשו מאיירי עטיפות המגזינים בנערות חטובות בתור קישוט (כשהן לכודות בציפורני מפלצת ירוקה כלשהי, או משהו דומה…)

עם התבגרותו של המד"ב והתפתחותו כענף ספרותי רציני חל מהפך בעניין זה: יותר ויותר סופרות פנו לכתיבת מד"ב, שחלקן אף החל לשאת אופי פמיניסטי, ובמקביל אלמנט המין והארוטיקה תפש חלק בולט בסיפורים רבים. סוף סוף אין להניח שבחלל, על פני עולמות אחרים, או הרחק בעתיד, יחדל המין מלהוות גורם רב־חשיבות בעצם מהותו וקיומו של האדם. הדבר מומחש בגליון זה בסיפור־מאמר ‘גלקסיה ושמה רומא’ מאת בארי מאלצברג, המהווה מעין קובץ של הנחיות לסופר המתחיל כיצד לכתוב (או לא לכתוב) סיפור מד"ב מודרני. גם בסיפור ‘לכלוא אדם בכלוב’ מאת פ.מ. באזבי יש למין תפקיד נכבד, מה שקשה לומר, למשל, על סיפורו בן ה־83 של ה.ג'. וולס, ‘הכוכב’, שבו יש רק רמז לארוטיקה במשפט אחד בלבד (מִצאו אותו בעצמכם…). סיפור זה של וולס, אבי המד"ב המודרני, מוגש כחלק ממאמצינו להביא מדי פעם יצירות מהקלאסיקה של המד"ב, אשר למרבה הצער והפליאה טרם ראו אור בעברית.

לאותם כותבי מד"ב מתחילים שיתייגעו אולי ממאמרו הארוך של מאלצברג, אנו מגישים ‘מתכון’ קצר ומשעשע מאת חוקר המד"ב השבדי סם לונדוול, תחת הכותרת ‘כיצד לכתוב סיפור מד"ב’. ‘המתכון’ ערוך בצורת ‘תרשים זרימה’, כלי המוכר היטב לכל מי שמקורב לתכנות־מחשבים.

במשך השנה הראשונה לקיום הירחון פנו אלינו קוראים לא מעטים בבקשה לפרסם חומר תעודי־ביקורתי על המד"ב כספרות, וכן מאמרים על ההיסטוריה של המד"ב והתפתחותו. בנושאים אלה מצוי חומר רב ומגוון בשפות אחרות, וכמעט ואיננו קיים בעברית. ברור ש’פנטסיה 2000' מהווה במה טבעית למאמרים רציניים על ספרות המד"ב ותולדותיה, ואנו מתכננים לשלב בחוברת מדי פעם מאמרים מסוג זה. הראשון ביניהם, תחת הכותרת ‘מפות חדשות של גיהנום וגן־עדן’ מאת ד"ר גבריאל מוקד, מופיע בגליון זה. אף שחלפו כבר שנים לא מעטות מאז שנכתב מאמר זה (אשר הופיע בזמנו על דפי כתב־העת הספרותי ‘מאזניים’), נראה לנו שכל חובב מד"ב רציני ימצא בו עניין.

שמות כמו סמואל דלאני, פיליפ ק. דיק, תומאס מ. דיש מוכרים היטב לכל קורא מד"ב בחו"ל, ואילו בארץ נקראות יצירותיהם – לפי שעה – על ידי קהל קוראי האנגלית בלבד. מדי פעם אנו מקבלים בקשות לפרסם את סיפוריהם של סופרים אלה ואחרים, ואכן הגיעה השעה לערוך הכרות עם יוצרים חשובים אלה. הפעם אנו עורכים הכרות כזו עם סופר מפורסם לא פחות – פול אנדרסון, שסיפורו ‘האור’ איננו דווקא אופייני לכתיבתו, אך באמתחתנו עוד כמה וכמה סיפורים מפרי עטו (ואכן עטו פורה מאוד), שיתפרסמו בבוא העת.

קריאה מהנה!

ערך גליון זה – אהרון האופטמן