דוד רמז ז"ל היה אחד האישים המעטים, אשר אימץ לו, בלא אומר ודברים הרבה, את רעיון יסוד “החבל הימי לישראל”. כשבאתי אליו באחד הימים הקשים – בשנת מאורעות 1936 – והצעתי לו להקים ליגה ימית ארץ־ישראלית לשם הגנה על המעט שהיה לנו אָז בים, בסך הכל שתים־שלוש אָניות קטנות, קיבל את הרעיון בצורה המיוחדת והאופיינית לו – בפקחות ובלבביות.
ואָז ידעתי כי קום יקום הדבר. ואָמנם זמן קצר אחר כך קם “החבל הימי לישראל”; אף השם ניתן על ידו.
ועוד לפני כן, כאשר אָנית הנוסעים העברית הראשונה הראויה לשמה, “תל־אביב”, ניתפסה בין משברים והיתה נתונה במצוקה, ונדרשו סכומי כסף גדולים להצלתה, היה רמז האיש שהעיז להחלץ לעזרתה על אף הספקות והקשיים, הוא הראש והראשון. ואחר כך כשלמרות המאמצים הנואשים לא עלה בידינו להצילה, והיא נמכרה ליפּאנים וסופה שטבעה אי־שם במרחבי ים זר – איך הספיד אותה; כמי שמספיד ילד טפוחים יקר!
ולמן הימים הראשונים ליצירה הימית שלנו ועד ימיו האחרונים לא היה מעשה שידיו לא טיפחוהו: עוגן, נחשון, חבל ימי לישראל, צים, שהם – בכל אלה יד לו ולב.
את כל אלה בנה, פּסל: שם, תוכן, סגנון, דרך, הכל משלו הם.
הוא שהטיל את העוגן הראשון ומאָז גדל ונתרחב המפעל הימי העברי.
נרחיבו ונגדילו – מצבת עולם לשמו ולפעלו של החלוץ, הבנאי, הפסל, דוד רמז, זכרו לברכה.
אבא חושי
יו"ר החבל הימי לישראל