המשורר מבקש שיכבדוהו ביין

אֲנִי מוֹדֶה, יְדִידִי, בַּעֲוֹנִי / וְחֵטְא נַפְשִׁי אֲשֶׁר אֵינָהּ חֲכָמָה:

אֲשֶׁר קָמָה בְּרֹב פִּתְיָהּ וְהֶבְלָהּ / לְהִתְרַפֵּא בְּעֵשֶׂב הָאֲדָמָה –

וְהִנִּיחָה נְאֻם פּיךָ אֲשֶׁר בּוֹ / רְפוּאָה הַמְחַיָּה כל נְשָׁמָה!

וּמַה-יוֹעִיל רְפוּאַת הַפְּגָרִים / אֲשֶׁר תִּהְיֶה יְחִידָתָם הֲלוּמָה?

וְעָלֶיךָ לְשַׂמֵּחַ בְּיוֹם זֶה / יְחִידָתִי בְּמוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה –

בְּמִשְׁלָחָה מְשֻׁבָּחָה נְכוֹחָה / מְקֻיָּמָה, מְרוֹמָמָה, נְעִימָה,

בְּרֵאשִׁיתָהּ מְשַׂמַּחַת לְבָבוֹת / מְרַקֶּדֶת לְכָל-נֶפֶשׁ עֲגוּמָה,

מְזֻקָּקָה כְּמוֹ כֶסֶף אֲדֻמָּה / כְּדַם פָּרִים, כְּהָרֵי עַד קְדוּמָה

וְנוֹשֶנֶת, בְּתוּלָה לֹא יְדָעָהּ / אֱנוֹשׁ, מִיּוֹם שְׂחָטוּהָ חֲתוּמָה.

וְאָז אֶשְׂמַח וְאָגִיל עִם חֲבֵרַי / בְּךָ, בֶּן הַיְרֵאָה הַתְּמִימָה.

תְּהִי בָרוּךְ, תְּהִי נִטָּר, וְיִהְיוּ / שְׁנוֹתֶיךָ יְמֵי עַיִשׁ וְכִימָה!