פלמא [אכ ͘ ברו] אלמחאצרון למדינה לורקה בתצמים אלעסאכר נחוהם לם ילבת ͘ ו אן פרו ענהא ונהצ ͘ ת עסאכרנא אלי לורקה פאסתקרת פיהא פכתב אלי מנהא
וכאשר נודע לצרים על העיר לורקה על התקרבות הצבאות לקראתם לא התמהמהו וברחו ממנה, ומהרו צבאותינו אל לוקרה וחנו בה, וכתב אלי משם
È — — — È — — — È — — — È — — —
שְׁלַח יוֹנָה מְבַשֶּׂרֶת — וְאִם אֵינָהּ מְסַפֶּרֶת,
בְּאִגֶּרֶת קְטַנָּה אֶל כְּנָפֶיהָ מְחֻבֶּרֶת,
מְאָדֶּמֶת בְּמֵי כַרְכֹּם וּבִלְבוֹנָה מְקֻטֶּרֶת;
וְעֵת תָעוּף וְתִתְנַשֵּׂא שְׁנֵה אוֹתָהּ בְּאַחֶרֶת,
לְמַעַן אִם פְּגָשָׁהּ נֵץ וְאִם תִּפֹּל בְּמִכְמֹרֶת
וְתִתְאַחֵר וְלֹא תָחִישׁ — תְּהִי שֵׁנִית מְמַהֶרֶת.
וְעֵת תִּגַּע לְבֵית יוֹסֵף תְּצַפְצֵף עַל מְרוֹם קֶרֶת,
וְעֵת תֵּרֵד עֲלֵי יָדָיו יְשַׂחֶק בָּהּ כְּצִפֹּרֶת
וְיַתִּיר אֶת כְּנָפֶיהָ וְכֹה יִקְרָא בְּאִגֶּרֶת:
בְּנִי, דַע כִּי כְּבָר בָּרְחָה עֲדַת קָמִים מְאֹרֶרֶת,
וְנָפוֹצָה עֲלֵי הָרִים כְּמֹץ חֶלְקָה מְסֹעֶרֶת,
וּבִדְרָכִים, כְּמוֹ צֹאן מִ- בְּלִי רוֹעֶה, מְפֻזֶּרֶת,
וְלֹא חָזְתָה בְּאוֹיַבְתָּהּ אֲשֶׁר הָיְתָה מְשַׂבֶּרֶת.
בְּלֶכְתֵּנוּ לְהַשְׁמִידָם אֲזַי בָּרְחוּ בְּאַשְׁמֹרֶת,
וְנֶהֶרְגוּ וְהָרְגוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ בְּמַעְבֶּרֶת,
וּבוֹשׁוּ מֵ- אֲשֶׁר קִוּוּ בְּעִיר חוֹמָה וּמִסְגֶּרֶת,
וְהוֹבִישׁוּ כְּמוֹ גַנָּב אֲשֶׁר נִמְצָא בְּמַחְתֶּרֶת,
וְעָטוּ עַל פְּנֵיהֶם אֶת כְּלִמָּתָם כְּאַדֶּרֶת,
וְהַבּשֶׁת דְּבֵקָה בָם כְּמוֹ כָבֵד לְיוֹתֶרֶת,
וְשָׁתוּ בוּז בְּקֻבַּעַת וּמָצוּ כוֹס מְשַׁכֶּרֶת!
וְהָיָה חִיל בְּתוֹךְ לִבִּי, כְּחִיל אִשָּׁה מְבַכֶּרֶת,
וְשָׁת הָאֵל צֳרִי עָלָיו, כְּמוֹ מָטָר בְּבַצֹּרֶת,
אֲזַי אוֹרוּ שְׁתֵּי עֵינַי — וְאוֹיַבְתִּי שְׁחַרְחֹרֶת;
אֲנִי אָשִׁיר בְּטוּב לֵבָב — וְהִיא קִינִים מְדַבֶּרֶת,
וְקוֹל שָׂשׂוֹן בְּתוֹךְ בֵּיתִי — וְהִיא בִבְכִי מְמָרֶרֶת!
לְךָ, סַלְעִי וּמִשְׂגַּבִּי, לְךָ נַפְשִׁי מְזַמֶּרֶת,
לְךָ הָיְתָה בְּצָרָה תַ- חֲנוּנֶיהָ מְסַדֶּרֶת!
בְּנִי, שִׂים לִ- בְּךָ אֶל יַד אֱלֹהַי הַ- מְהֻדֶּרֶת,
וְקוּם וּקְרָא תְּהִלָּתִי בְּמִקְרָא עַם וּבַעְצֶרֶת,
וְשִׁית אוֹתָהּ כְּטוֹטֶפֶת עֲלֵי יָדָךְ מְקֻשֶּׁרֶת,
וְתִכָּתֵב עֲלֵי לִבָּךְ בְּעֵט בַּרְזֶל וְעוֹפֶרֶת!