אֶחֱלֹץ נְעָלַי.

רֹאשִׁי עַל אֶבֶן.

עָלַי נְשִׂיאִים יִשְׁרֹקוּ

נָפוֹצוּ עֻצְבּוֹת גְּדוּדַי, חַיָּלֵי מִלְחַמְתִּי

וְאֵין מֵשִׁיב.

מֵיטַב אַלּוּפַי אָבְדוּ בָּעֲרָבָה, בָּרוּחַ

תְּלוּיִים

יָנוּעוּ.

תְּבוּסָתִי כַּיָּם.

זֹאת הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר אָנֹכִי עוֹרֵךְ מִזֶּה שָׁנִים

שִׁבְעַת אֶלֶף,

לְעַצֵּב רוּחִי כַּחֹק

וְכַמּוּסָר

לִתְקֹן דַּרְכִּי בְּמִשְׁקֹלֶת וּבַאֲנָךְ

צִדְקִי,

הָיְתָה אָפַע.

שִׁבְעַת אַלְפֵי שְׁנוֹת מִלְחָמָה בְּשָׂרִי לְשִׁנֶּיהָ בָּרוֹת,

גּוּפִי מַשּׂוּאָתָהּ!

כְּלוּ אֵצֵא אָרוּץ אֶקְפֹּץ יָדִי עַל עֶלְיוֹנָה

לִמְחֹץ צָרִי,

מְצִיקִי עַד קַצְוֵי אֶרֶץ!

הָא,

רְאוּ מַה נִּהְיְתָה לִי.

לָמָּה תֻּצְמַת אָבִיב נַפְשִׁי.

לָמָּה בְּשָׂמִים עַד נֶפֶשׁ.

לָמָּה עֵינַיִם יִקְסְמוּ נֶגְדִּי.

לָמָּה זָרוֹת תִּזְרַח אִשָּׁה מִנֶּגֶד?!