הֲתִזְכְּרִי לֵיל אָבִיב? רֵיחַ גֶּשֶׁם נָדַף
מְצַפָּה לְשׁוֹאָה הִתְעַלְּפָה אֲדָמָה
מַה נָעַם לִשְׁנֵינוּ חֶמְדַּת לְבָבִי
אֶל הַלַּיְלָה לְהַקְשִׁיב בִּדְמָמָה.
נֶאֶלְמוּ הַפְּרָחִים גַּם הַיַּעַר
בַּמֶּרְחָק הַכָּחֹל אֶשָּׂא בְּרֹב רְעָדָה…
בַּלֵּב כֹּה יִרְבּוּ הֲזָיוֹת עֲלוּמִים
כִּפְרָחִים גַּם אֲנַחְנוּ דָּבָר לֹא נֵדָע
הִסְתָּרְגוּ הִתְפַּתְּלוּ צִלְלֵי עֲנָפִים
עַל שׁוּלֵי הַשְּׁקִיעָה בַּזָּהָב הַחִוֵּר.
הִיא גָּזְלָה מֵאִתָּנוּ מֵיטַב הָאוֹרָה
וְנִלְחַשׁ לָהּ אֲזַי דַּעֲכִי נָא מַהֵר.
וַתִּדְעַךְ הַשְּׁקִיעָה
וְאִשֵּׁי שְׂעָרָהּ הִבְהֲבוּ בַּמֶּרְחָק.