סַהֲרוּרִיָּה / אלתר לוין

בִּנְשֹׁב צוּף לַיְלָה, בִּירוֹד הַטָּל,

בִּנְפֹל זִיק כֹּוכָב, זִיק אֵש מֵעָל,

בְּהָאִיר זִיו סַהַר עַל גַּיְא וָהָר:

שְׂרָפִים מִתְלַחֲשִׁים,

פֹּארוֹת מִתְרַחֲשִׁים,

וְעוֹלָם סַהֲרוּרִי שִׁירוֹ לוֹ שָׁר…

בִּגְדֹל כּוֹס שׁוֹשָׁן, בְּשִׂגְשֹוּג נִצָּן,

בִּשְׁתוֹת טַל לַיְלָה יֶרֶק וָגָן

וְיוֹנְקוֹת הַזְּמִירוֹת חֶרֶשׁ עַל בַּד:

קֹורְצִים עֲטַלֵּפִים

מִסְּלָעִים וְכֵפִים –

וְאִלֵּם הַכַּדּוּר וְשׁוֹתֵק לָעַד…

אָז פֵיוֹת הַצְּנוּעוֹת תִּפְתַּחְנָה הַשִּׁיר,

הַמְתֵּק הַתְּנוּמָה לְקִיר דָוִד הָעִיר,

לִרְקֹם הַשֶּׁקֶט, לְשׁוֹרֵר לַיְּצוּר:

וְאַלְפֵי עֵנַיִם

צוֹפֵי שָׁמַים –

וְיָחִיד הַמְּשׁוֹרֵר הַיּוֹשֵׁב עַל צוּר…