מֻפִּים וְחֻפִּים, הַכּוּ בַּתֻּפִּים!
מִלֲלַי, גִּלֲלַי, חָלִיל אֶל פִּיכֶם!
נַסְּרוּ הַכִּנּוֹר וִיתָרָיו הַמְּרֻפִּים
הַכּוּ, יִכָּנֵס הַשֵּד בַּאֲבִיכֶם!
הַבְתֻפִּים וּמְחוֹלוֹת יְצָאתֶם? – בִּלְעָדָי!
אָנֹכִי זְקַנְכֶם וְאַתֶּם נְכָדָי.
תַּרְתִּי נַחֲלַתְכֶם לְרָחְבָּהּ וּלְאָרְכָּהּ,
וּרְאוּ, קֻמַּט מִצְחִי וְשֵׂיבָה בּוֹ זָרְקָה.
מִרְטוּ מִזְּקָנִי לְנִימִין נַנָּסָי,
פִּרְטוּ בְּאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם עַל שְׂפָתָי.
שַׂחֲקוּ לִי, שַׂחֲקוּ, אֵין דָּבָר, יְלָדָי!
זְקַנְכֶם אָנֹכִי וְאַתֶּם נְכָדָי.
צְמָדִים מְרַקְּדִים הֵם, שְׁנַיִם מוּל שְׁנָיִם,
וְאִישׁ לִקְרַאת אָחִיו בְּתֹף וּמְצִלְתָּיִם!
נִכְנָפִים בִּמְעִילִי וְחוֹסִים בְּצִלִּי,
נִינִים וּנְכָדִים לִמְשׂוֹשִׂי וּלְגִילִי.
רוֹתְמִים אֶת-עַצְמָם בְּטוּרֵי הַשִּׁירִים –
בְּנֵי תַעֲרוּבוֹת וְיַלְדֵי כִלְאַיִם,
שְׁתוּקִים אֲסוּפִים וּפְרִי נַאֲפוּפִים,
מַמְזְרֵי רַעְיוֹן וְנִדְחֵי הִגָּיוֹן –
יֵשׁ מֵאֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ בְּעַל-כָּרְחָם - - -
שיר עם, נוסח ב' ל“למנצח על המחולות”, כתב-יד. נדפס ב“כנסת” ו‘, תש"א, עמ’ 5