לוגו
שְׁלֹשׁ בֵּיצֵי הַדְּרָקוֹן
איורים: עלי גרוס
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים אֲשֶׁר בִּצְפוֹן בּוּרְמָה, שָׁם יָשְׁבָה נְסִיכָה צְעִירָה וְהִיא – דְּרָקוֹן. הָיְתָה הַנְּסִיכָה יְפֵהפִיָּה וְאֵל־הַשֶּׁמֶשׁ אָהַב אוֹתָהּ, עַל כֵּן יָרַד מִמְּרוֹמִים וְחַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְאוּלָם לְאַחַר זְמַן הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ לַחֲזֹר לִרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. חָלְפוּ יָמִים וּנְסִיכַת־הַדְּרָקוֹן הֵטִילָה שָׁלֹשׁ בֵּיצִים וְדָגְרָה עֲלֵיהֶן בְּרַחֲמִים רַבִּים. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָמְדוּ הַבֵּיצִים לְהִתְבַּקֵּעַ קָרְאָה אֵלֶיהָ אֶת הָעוֹרֵב וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לָעוּף לַמְּרוֹמִים וּלְבַשֵּׂר לְאֵל־הַשֶּׁמֶשׁ אֶת בְּשׂוֹרַת שְׁלֹשֶׁת הַיְלָדִים הָעוֹמְדִים לְהִתְבַּקֵּעַ מִן הַבֵּיצִים. אוֹתוֹ זְמַן הָיָה הָעוֹרֵב צָחוֹר כַּשֶּׁלֶג. עָף הָעוֹרֵב הַלָּבָן וּבְפִיו הַבְּשׂוֹרָה. שָׂמַח אֵל־הַשֶּׁמֶשׁ שִׂמְחָה גְדוֹלָה, הֶעֱלָה אֶבֶן אֹדֶם יְקָרָה מֵאוֹצְרוֹתָיו וְאָמַר אֶל הָעוֹרֵב:

– עוּפָה־נָא אֶל שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, וְנָתַתָּ בְּיָדָהּ אֶבֶן יְקָרָה זוֹ לְאוֹת אַהֲבַָתִי הָעַזָּה אֵלֶיהָ. בְּאֶבֶן זוֹ תִּרְכֹּשׁ לָהּ מַלְכַּת לִבִּי מַמְלָכָה נִרְחֶבֶת וְיִהְיוּ שְׁלֹשֶׁת בָּנֵינוּ שׁוֹלְטִים בָּהּ.

צָרַר אֵל־הַשֶּׁמֶשׁ אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה יָפֶה־יָפֶה, נָתַן אֶת הַצְּרוֹר בְּמַקּוֹרוֹ שֶׁל הָעוֹרֵב, וְשִׁלְּחָהוּ אֶל הֶהָרִים אֲשֶׁר בִּצְפוֹן בּוּרְמָה. רָאָה בְּדַרְכּוֹ שְׁיָרָה בַּת חֲמֵשׁ מֵאוֹת סוֹחֲרִים סוֹעֲדִים לִבָּם וּמְאוֹת צִפֳּרִים מְנַתְּרוֹת מִסָּבִיב וּמְלַקְּטוֹת אֶת שְׁיָרֵי הָאֲרֻחָה. וְהָעוֹרֵב רָעֵב הָיָה. יָרַד עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הִסְתִּיר צְרוֹרוֹ בֵּין הַשִּׂיחִים וְהִצְטָרֵף אֶל קְהַל הַצִּפֳּרִים. וְאוּלָם, אַחַד הַסּוֹחֲרִים רָאָה אֶת הָעוֹרֵב בְּהַסְתִּירוֹ צְרוֹר בְּתוֹךְ הַשִּׂיחַ. חָמַד הָאִישׁ אֶת אֲשֶׁר בַּצְּרוֹר, הוֹצִיאָהוּ בַּסֵּתֶר מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאוֹ, נָטַל לְעַצְמוֹ אֶת הָאֶבֶן הַיְקָרָה וְשָׂם תַּחְתֶּיהָ אֶבֶן פְּשׁוּטָה. וְהָעוֹרֵב סִיֵּם בֵּינְתַיִם אֲרֻחָתוֹ, נָטַל אֶת הַצְּרוֹר מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאוֹ וּבְלִי שֶׁיֵּדַע אֶת דְּבַר הַמִּרְמָה הִמְשִׁיךְ לָעוּף לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. שָׂמְחָה הַנְּסִיכָה שִׂמְחָה רַבָּה בְּבוֹא הָעוֹרֵב וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה. וְאוּלָם בְּמָצְאָהּ בַּצְּרוֹר רַק אֶבֶן פְּשׁוּטָה, הָיְתָה שִׂמְחָתָהּ לְיָגוֹן וּמֵתָה מִצַּעַר וְעֶלְבּוֹן.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לְאֵל־הַשֶּׁמֶשׁ, גָּבַר קִצְפּוֹ מְאֹד, וַחֲמָתוֹ הַבּוֹעֶרֶת צָרְבָה אֶת נוֹצוֹתָיו הַלְּבָנוֹת שֶׁל הָעוֹרֵב עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁצִּבְעָן הָפַךְ שָׁחוֹר. וּמֵאָז הַיּוֹם הַהוּא כָּל הָעוֹרְבִים שְׁחוֹרִים כַּפֶּחָם הֵם.

וְהַבֵּיצִים הָעֲזוּבוֹת לֹא נִתְבַּקְּעוּ מֵעוֹלָם, בְּאֵין דַּאֲגַת אֵם שׁוֹרָה עֲלֵיהֶן. בְּבוֹא הַגֶּשֶׁם נִסְחֲפוּ עִם זֶרֶם הַמַּיִם לְתוֹךּ הָאִירַווֹדִי וְנִשְִּׂאוּ עִם שֶׁטֶף הַנָּהָר דָּרוֹמָה.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְמוֹגוֹק פָּגְעָה אַחַת הַבֵּיצִים בְּסֶלַע וְנִתְנַפְּצָה לְאַלְפֵי אַבְנֵי־אֹדֶם יְקָרוֹת. עַל כֵּן רַבּוֹת כָּל־כָּךְ אַבְנֵי הָאֹדֶם בְּמוֹגוֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ שְׁתֵּי הַבֵּיצִים הָאֲחֵרוֹת לְמֶרְכַּז בּוּרְמָה, פָּגְעָה אַחַת מֵהֶן בְּסֶלַע וְנָמֵר קָפַץ מִתּוֹךְ הַבֵּיצָה הַשְּׁבוּרָה. עַל כֵּן רַבִּים הַנְּמֵרִים בְּמֶרְכַּז בּוּרְמָה.

וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַבֵּיצָה הַשְּׁלִישִׁית לְבּוּרְמָה־תַּחְתִּית פָּגְעָה בְּסֶלַע וְתַנִּיי יָצָא מִתּוֹכָהּ. עַל כֵּן נִתְבָּרְכָה בּוּרְמָה־תַּחְתִּית בְּתַנִּינִים לָרֹב.