אֶת שְׂכָרִי, אֲדוֹנִי, הֲלִינוֹתָ,
וַאֲנִי עַבְדְּךָ הַדּוֹמֵם.
קָרָאתִי, וְלֹא הֲשִׁיבוֹתָ,
כָּרַעְתִּי, וְאֵין מְרוֹמֵם…
אַךְ טוֹב זַעְמְךָ הַגָּבֹהַּמִנֹּעַם דִּבְרֵי שִׁפְחָתְךָ.
אֵלֶיךָ עִם שַׁחַר אָבוֹאָה,
וְלַיְלָה אֶשְׁמֹר כִּבְשָׂתְךָ…
אֶל בְּאֵר בַּשָּׂדֶה עַל מֵימֶיהָשְׁלַחְתַּנִי הַשְׁקוֹת אֶת הַצֹּאן.
וְאַתָּה הָאֶחָד הַיּוֹדֵעַ
כִּי רָצִיתִי לִשְׁתּוֹת הָרִאשׁוֹן.
וּשְׂכָרִי הֲלִינוֹתָ עַד גֶּמֶר,וּמִי עַבְדְּךָ כִּי יִזְעַק?
אַךְ בְּבוֹא חַג הַגֵּז וְהַזֶּמֶר —
הַמֵּת לֹא יַשְׁבִּית אֶת הֶחָג…