(מהדורה ב', תשי"ב 1952)

ערוך בידי: ד"ר א. גורלי וידין ירון LL.B.

המבוא    🔗

א    🔗

זוהי המהדורה המתוקנת השניה של נוסח החוק הפלילי, המופיעה במסגרת הספריה המשפטית; קדמה לשתי המהדורות האלה של הספריה המשפטית המהדורה שהוציא המו"ל ש. בורסי ז"ל בסוף 1948.

לאחר שהמהדורה שהוצאה ע"י ש. בורסי ז"ל אזלה מן השוק בשנת 1949, נגשה הספריה המשפטית להוציא מהדורה מתוקנת של פקודת החוק הפלילי וזו הופיעה ב־1950 כספר ד' מספרי הספריה המשפטית. גם מהדורה זו אזלה כעבור שנה ונתגלה צורך בפרסום מהדורה נוספת. הספריה המשפטית שמחה שיש ביכלתה להגיש לצבור מהדורה מתוקנת של פקודת החוק הפלילי הכוללת תקונים והוספות שלא נכללו במהדורה הקודמת.

ב    🔗

הביקוש הרב אחר נוסח החוק הפלילי, המתבטא בצורך להוציא נוסח זה זו הפעם השלישית במדינת ישראל, מהוה ביטוי לצרכים הממלכתיים של שעה זו. גדולו המהיר של הישוב, התרחבות רשת בתי המשפט, חדירת סמכותה של המדינה לשטחים חדשים וכן הפעלת סמכויות המדינה שהיו רדומות בתקופת המנדט, כל אלה בצדה של ההתפתחות המהירה של חיי המו"מ, המסחר, התעשיה, החקלאות, התחבורה וכו' ועם רבוי העבירות על החוק, ביניהם עבירות שהזמן גרמן ועבירות הנובעות מקשיי ההסתגלות של הישוב החדש ותופעות שונות שנתגלו בישוב הישן, כל אלה הרבו את ההזדקקות לסעיפי החוק הפלילי ועל כן הצורך הדחוף בנוסח מתוקן ככל האפשר.

החוק הפלילי נמצא כיום בידי קטגורים רבים, ביניהם אנשי משטרה, אנשי שלטון מקומי ואחרים שאינם בעלי השכלה משפטית. מאידך מתמעטים והולכים יודעי השפה האנגלית בחוגים רבים של המשטרה ופקידות המדינה והשלטון המקומי וזה מחייב משנה זהירות בנסוח כתבי האשמה על יסוד הנוסח העברי הרשמי שאיננו כידוע מדויק די צרכו. המתלמדים באוניברסיטה ובמוסדות השכלה אחרים גם הם, שהשפה האנגלית אינה שפת הוראתם, זקוקים יותר ויותר לנוסח עברי מתוקן.

מכל הטעמים הנ"ל החליטה הספריה המשפטית לנסות ולהרחיק מהנוסח של התרגום הרשמי אי־דיוקים, רישולי־לשון, טעויות וסימני אי הקפדה רבים ככל האפשר ונדמה, שהנוסח העברי הנוכחי של החוק הפלילי הוא הראשון שאפשר לראות בו דיוק המתקבל על הדעת ואפשרות להזדקק אליו מבלי צורך לעיין בקשר לכל בנוסח האנגלי.

ג    🔗

כל שירצה לעמוד על היקף התקונים והשכלולים שנעשו במהדורה הקודמת יעיין במבוא למהדורה הראשונה הנדפס בזה לאחר דברי המבוא הנוכחי. כל שיזדקק לספר המוגש בזה לצבור יבחין על נקלה בתקונים ובשכלולים שהוכנסו למהדורה הנוכחית. לשם בהירות ואפשרות ההבחנה הושארו ההערות מהמדורה הקודמת כשהן מסומנות בכוכבים, לעומת ההערות שחודשו במהדורה זאת וצויינו במספרים סדוריים בכל עמוד. ההערות הישנות, המסומנות בכוכבים, מוסברות במבוא למהדורה הראשונה, המתפרסם כאמור, לאחר דברי מבוא זה, ואילו הענינים שחודשו במהדורה הנוכחית וסומנו במספרים הסדוריים מוסברים במבוא זה.

אם במהדורה הראשונה תוקנו שבושי לשון הבולטים ביותר שבתרגום העברי הרשמי, במהדורה הנוכחית הרי ניסו העורכים להתקדם צעד נוסף ולתקן כמה וכמה מקומות בהם לא דייק די הצורך התרגום הרשמי העברי ולא מסר את הענין באופן ברור. מאידך, נתרגמו ע"י המתרגם הרשמי מונחים שונים בחוסר עקביות, דבר שהעורכים השתדלו לתקנו ע"י בחירת מונח אחד ושמוש עקבי בו. במקרה האחרון סומן הדבר רק בהערה הראשונה ולאחר מזה ניתן “המונח האחיד” מבלי שהדבר צויין בהערות נוספות, כדי לא להכביד על המעיין. בכמה ענינים כאשר היה קושי לבחור במונח מתאים, הושאר המונח הקיים אולם בהערה צויין הנוסח האנגלי. במקומות אחרים, והם היו רבים מאוד, תוקנו שבושי לשון והשמטות קלות מבלי שהדבר צויין במיוחד בהערות, ואולם שום דבר בעל חשיבות לא תוקן מבלי שהדבר צויין בהערה בשולי העמוד.

ד    🔗

התקונים והשפורים כאמור, כתובים בהערות בשולי העמודים. כאן יסתפק עורך הספריה המשפטית בציון עקרי התקונים והשטה בה הלכו עורכי הנוסח הנוכחי של החוק הפלילי.

בשורה הראשונה השתדלו העורכים לשמור על הנוסח הרשמי ולא לתרגם מחדש סעיפי חוק, פרט לכמה מקרים כאשר התרגום הרשמי היה כה משובש שלא כדאי היה לתקן והעורכים העדיפו לתרגם סעיפים אלה מחדש, מתוך הבאת הנוסח הרשמי מתחת לקו.

בעיקר פגום התרגום הרשמי העברי מבחינת רשלנות בתרגום מונחים וחוסר עקביות בשמוש במונחים אלה. דבר זה הקשה על הבנת ההגדרות ועל השמוש היעיל בנוסח העברי ללא הזדקקות למקור האנגלי. העורכים בחרו באחד המונחים, שנראה להם כמדויק ביותר והנהיגו שמוש עקבי במונח כזה, מבלי לציין את הדבר בספר, אלא בהזדמנות השמוש הראשון. בכמה מקרים פסלו העורכים את המונח של התרגום הרשמי והנהיגו מונח חדש, מקובל יותר, כגון בתחום המונחים הצבאיים ועוד, מתוך הבאת התרגום הרשמי והמקור האנגלי בשולי העמוד. כך אומר המתרגם הרשמי בקשר לאותו המושג “חבלה חמורה”, “חבלה מסוכנת”, “חבלה רצינית” או “חבלה מכאיבה”. בנוסח הנוכחי השתמשו העורכים בבטוי “לבצע עברה”, ובטלו את השמוש בביטויים “לעבור עבירה” או “לעשות עבירה”.

פרשה מסוכנת קצת הוא השמוש במוח השלילי “חדלון”. העורכים העדיפו את השמוש ב"אי־תשלום" במקום “חדלון תשלום” וכן “אי־מעשה” במקום “חדלון מעשה”, או “עבירה על לא תעשה”. אמנם, לקראת סיומה של הדפסת הספר הנוכחי פורסמה הצעת חוק ובה השמוש במונח “חדלה” (בעקבות רש"י), אך, כאמור, לא הספיקו כבר העורכים להשתמש במונח זה.

המונח היסודי unlawfully תורגם ע"י המתרגם הרשמי – “בניגוד לחוק” והמונח lawfully תורגם – “בהיתר” או “באופן חוקי”. בנוסח הנוכחי השתמשו העורכים במונחים “כדין” או “שלא כדין”. המונח wilfully תורגם “בזדון” ולא “ביודעין”. בדומה לכך נהגו העורכים במונח reasonable – מתקבל על הדעת, ואילו המתרגם הרשמי אף לא דייק בענינים כה יסודיים כשמוש במונחים עבירה ופשע; העורכים הקפידו בענין זה ודאגו לשמוש עקבי במונחים אלה, בעקבות המקור האנגלי. המונח complainant ניתרגם כאן מתלונן ולא תובע; injury – נזק ולא כפי שעושה המתרגם הרשמי נזק, פגע, הרס או חבלה; public – צבורי ולא רשמי או “של הממשלה”.

בעבירות בעניני רכוש הכניסו העורכים את המונח מסלק למושג carries away במקום המונחים נוטל עמו, נוטל, מזיז; למושג defraud העדיפו העורכים את המונח להונות והשמיטו את השמוש האלטרנטיבי “לרמות” שבתרגום הרשמי. (המתרגם הרשמי משתמש אפילו בצורה “להתרמות” במקום “להיות מרומה”). כן נהגו העורכים ביחס למושג extortion והניחו את המונח חמס ופסלו את השמוש האלטרנטיבי במונחים גזל או גזילה. ביחס ל- attempt הושמט השימוש בביטוי “השתדלות” והושאר המונח “נסיון”; המונח המיושן “זכרון דברים” הוחלף ע"י העורכים במונח המקובל – “פרוטוקול”.

במקרים רבים אחרים תיקנו העורכים טעויות ושגיאות שבתרגום הרשמי, כגון שהשתמש המתרגם הרשמי בבטוי כתב הרשאה במקום צו חפוש, אויר במקום אור, צו במקום סדר ועוד. במיוחד רב הרישול בתרגום הפרקים הנוגעים לעבירות נגד הצבור. המונח riot תורגם בתרגום הרשמי התקהלות פרועה, מהומה, באופן פרוע, בלבולים, התקוממות, בצורה פרועה; בנוסח הנוכחי מובא מהומה, מהומות. הבטוח encourage תורגם בנוסח הנוכחי “מעודד” במקום התרגומים הרשמיים “מעורר” ו"מזרז".

כן מופיעות לפעמים קרובות בתרגום הרשמי מלים שאין להם מושגים מקבילים בנוסח האנגלי, אך מאידך השמיט המתרגם ולא הכניס לתרגומו מלים המופיעות בנוסח המקורי. לפעמים השתמש המתרגם שלא כהלכה, ברבים במקום ביחיד ולהיפך וכן בא שמוש ב"ו" החבור במקום ב"או" ולהפך. הליקויים האלה תוקנו ע"י העורכים.

בכמה מקרים לא עמד המתרגם הרשמי בפני הנסיון להכניס מושגים מקובלים ביהדות ע"ח דיוק התרגום, כגון, שהשתמש בביטוי “אזכרת נשמות” במקום “טקס הלוית המת” או “מוקצה מחמת מאוס” במקום “בלתי ראוי לאכילה”.

ה    🔗

חידוש אחר שנהגו העורכים במהדורה זו, הוא צירוף שורה של חוקים הנוגעים לדיני העונשין אשר נתקבלו ע"י הכנסת. החוקים האלה הובאו כתוספת בספר זה או שהובלעו בנוסח פקודת החוק הפלילי מתוך ציון הדבר בנוסח עצמו. מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י – 1950, החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם תש"י – 1950, החוק לתיקון דיני עונשין (עבירות שוחד) תשי"ב – 1952, כן חוק הדגל והסמל, תש"ט – 1949, וכן החוק לתיקון דיני העונשין (תקיפת שוטרים) תשי"ב – 1952.

החוקים הנ"ל משפיעים בין במישרין בין בעקיפין על סעיפים שונים של החוק הפלילי. שני החוקים בענין פשע השמדת עם ובענין עשיית דין בנאצים ועוזריהם נוגעים בצורה מהותית לפרקים הדנים בעבירות כלפי גופו של אדם. החוק של עבירות השוחד ביטל את הסעיפים 106 – 109 א' של החוק הפלילי והדבר צוין בהערה שבע' 30 של הספר הנוכחי, החוק בענין הדגל והסמל יוצר עבירות המקבילות בחלקן לעבירות הכלולות בסעיף 68 של החוק הפלילי. החוק בענין תקיפת שוטרים שנתקבל בכנסת לאחר הדפסת ספר זה מבטל את סעיף 251(ב) של פקודת החוק הפלילי ומגדיר עבירות שעליהן יענש העברין בעונש מינימום של תקופת מאסר.

חוקים אחרים לא הובאו בתוספת, כאמור לעיל כי אם הובלעו בסעיפי החוק הפלילי. חוק שווי זכויות האשה תשי"א – 1951 הכניס סעיף חדש 181א' לחוק הפלילי וביטל את סעיף 181(ג) של החוק הפלילי (ר' ע' 44 של הספר). חוק גיל הנישואין תש"י – 1950 ביטל את הסעיפים 182(ב), 182(ג) ו183 של החוק הפלילי ויצר בשנים מסעיפיו עבירות אשר נכללו בנוסח הנוכחי (ראה ע' 45, של הספר). כן הובלעו בנוסח הנוכחי הסעיפים 4 ו־13 מהחוק למניעת שריפות בשדות תש"י – 1949 (ראה ע' 91 של הספר).

ו    🔗

ע"י העריכה האמורה של הנוסח העברי של החוק הפלילי וע"י צירוף והכללת חוקים פליליים שהוחקו במדינת ישראל ניתן לצבור ספר אשר יסייע בודאי לשימוש יעיל יותר בסעיפי החוק הפלילי לצרכי כתבי־האשמה ומשפטים פליליים בכלל. מאידך מקוה העורך שהספר הנוכחי יספק את הצרכים הדחופים גם של המתלמדים. הספריה המשפטית תשמח אם מישהו יפנה את תשומת לבה לטעויות או שגיאות שנפלו בספר הזה, נוסף לאלה שהעורכים עמדו עליהן עם חתימת הספר.

במלאכת העריכה והתיקון עסקו עורך הספריה המשפטית, וכן מר ידין ירון האחראי יחד עם עוה"ד מר י. מטלון להגהות.

עורך הספריה המשפטית

תל־אביב 30.3.1952