שָׁמַעְתִּי: הַחֲמוֹר בּוֹעֵט,

כִּי הוּא חֲמוֹר – לֹא אִישׁ נָאוֹר.

הַיּוֹם, בְעָבְרִי בִּרְחוֹב שָׁקֵט,

רָאִיתִי אִישׁ בּוֹעֵט חֲמוֹר!

הַחֲמוֹר – עָנָו, שַׁתְקָן,

קִבֵּל עָלָיו אֶת גְּזַר-הַדִּין:

הוֹרִיד רֹאשׁ-קְטִיפָה לָבָן,

הִזִּיל כְּאֵב מֵעֵינֵי-חִין,

וְזָז הַצִּדָּה מְעַט בַּכְּבִישׁ, –

מִי חָכָם לִי יִפְתֹּר:

כְּשֶׁחֲמוֹר נִבְעָט בְּרֶגֶל אִישׁ,

מִי הָאִישׁ וִּמי הַחֲמוֹר?