וּבְבַקֵּשׁ לִבִּי דָבָר קָדוֹשׁ, מֵאִיר

וְכָלָה כֹּחוֹ וְלֹא יִמְצָא ­–

וְרִמָּה אֶת צִמְאוֹנוֹ בַחֲטָאִים

וְעֲוֹנוֹת שִׁמְצָה.

אָז יָקוּץ פִּתְאֹם בָּם וּזְרָקָם אַחֲרֵי גֵווֹ,

מִתְכַּוֵּץ הוּא מְלֵא מְרִי וּדְמִי צִפִּיָּה

וּמְחַכֶּה גַלְמוּד בֵּין לְבָבוֹת קְטַנִּים

לְעֵת שֶׁל תְּחִיָּה.

מְחַכֶּה הוּא לַנֵּס, שֶׁיָּקִים אֶת אוּלַמָּיו,

אֶת מִקְדָּשָׁיו הַהֲרוּסִים עָתָּה;

וְנָמֵק בְּגַעֲגוּעָיו אָז וְנִלְאָה,

וְשָׁב וְחָטָא.