קַח מִצְּבִיָּה דְמֵי עֵנָב בְּאֶקְדָּחָה

בָּרָה, כְּמוֹ אֵשׁ בְּתוֹך בָּרָד מְלֻקָּחָה.

בַּעְלַת שְׂפָתוֹת כְּחוּט שָׁנִי, וְחֵךְ לָהּ כְּיֵין

הַטּוֹב, וּפִיהָ כְגוּפָתָהּ מְרֻקָּחָה.

מִדַּם חֲלָלִים קְצֵה יָדָהּ מְאָדָּם – לְכֵן

חֶצְיָהּ כְּאֹדֶם וּמַחְצִיתָהּ בְּדֹלָחָה!