עָלֵי פְּסַנְתֵּר פּוֹרֵט הַלַּיִל

כְּדְבְּיוּסִי חוֹלֵם לוֹ דָּם

יָרֵחַ קַר.

יָדֵךְ הַמְּבוּשֶׂמֶת.

וְעֶצֶב מְרֻקָּם

אָדֹם-שָׁחֹר-אָדֹם.

אֵבֶל יוֹם בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ

וְשֶׁקֶר אֱלוּלִי הַתַּאֲוָה.

חַיַּי, עַד אָן שׁוֹלָל הוּלַכְתֶּם

וְיִצְרְכֶם אֶת מָה אִיוָה?

נַגְּנִי דּוּמָם. נִכְנָע הַזַּעַף

וְכָל צִפּוֹר אָסְפָה כָּנָף.

מִכָּל יָמַי מֻכֵּי-הַצָּהֳרַיִם

נוֹתָר רַק חֲלוֹמִי הַמְּכֻנָּף.

(יוני 1952)