עַל רֹאשׁ קוֹלְמוֹסִי טִפַּת-דּיוֹ יוֹשֶׁבֶת

וַאֲנִי יוֹשֵב וּמְדַמֶּה וְנַפְשִׁי חשֶׁבֶת:

מַה-אֶכְתֹּב? טִפָּה זוֹ מַה-תְּהִי עָלֶיהָ?

הֲתַהָפֵךְ לְמִזְמוֹר אוֹ תִהְיֶה לְקִינָה,

הַאֶפְצַח עַל תַּעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם רִנָּה

אוֹ אֶעֱשֶׂה מִסְפַּד עַל תֵּבֵל וְהֲבָלֶיהָ?

הַלְמַשּׂוּאוֹת נֶצַח פְּעָמַי אָרִימָה,

אוֹ אֶל חַיֵּינוּ עָתָּה פָּנַי אָשִׂימָה

וַאֲסַפֵּר גְּדוֹלוֹת מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל?

הַאֲסַפֵּר מִלְחֶמֶת אַבְרָם וּכְדָרְלָעֹמֵר,

אוֹ גְּבוּרַת הַצַּדִּיק בְּיוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר,

כִּי כָבַשׁ אֶת לִילִית אֵשֶׁת סַמָּאֵל?

הַמְּקוֹם גַּן-הָעֵדֶן אֲחַפֵּשׂ חַפֶשׂ,

אוֹ אֶרְשֹׁם בִּכְתָב אֱמֶת בִּצֹּאת הָרֶפֶשׁ

בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר נֹכַח פָּנַי?

אוֹ אָמֹד בַּקָּנֶה בִּצֹּאת אֲחֵרוֹת,

בָּם טָבְעוּ אֲבוֹתַי מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת,

בָּם טָבַעְתִּי אָנִי, בָּם יִטְבְּעוּ בָּנָי?

הַאֲדַבֵּר עַל בְּנֵי הַדּוֹר רָם הָעֵינָיִם,

שֶׁבָּנוּ הַמִּגְדָּל לַעֲלוֹת שָׁמַיִם

וּמֵרִיב לְשׁוֹנוֹת עֲצָתָם בִּלֵּעוּ,

אוֹ עַל דּוֹר הַהַפְלָגָה שֶׁבְּיָמֵינוּ

הַמִּתְאַמְּרִים לִבְנוֹת חָרְבוֹת עַמֵּנוּ

וּכְמוֹהֶם לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שׂפַת רֵעֵהוּ?

הַאַרְנִין מוֹצָאֵי עֵרֶב וָבֹקֶר,

אוֹ אֶקְרָא חָמָס וָשֹד עַל יֹקֶר

הַבָּשָׂר הַכָּשֵׁר גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת?

הַאְַתְנֶה אֲהָבִים בֵּין עַלְמָה וָעֶלֶם,

אוֹ אֶכְתּוֹב תּוֹלְדוֹת הַמַּגִּיד מִקֶּלֶם,

הַמֵּאִיר עֵינֵינוּ בִּדְרָשׁוֹת מְחֻכָּמוֹת?

בִּגְדֻלַּת רַבֵּנוּ אָשִׂים מִלָּתִי

הַמְּחַפֵּשׂ בַּנֵּרוֹת חֲטָאִים בִּקְהִלָּתִי,

כִּי מֵת בָּאַסְכָּרָה אֶחָד מִבְּנֵי בָנָיו,

אוֹ אֶקָּחֲכֶם אִתִּי לִכְרַכֵּי הַיָּם

וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה הֶחָסִיד שָׁם

שֶׁבָּאוּ צִיצִיוֹתָיו וְטָפְחוּ עַל פָּנָיו?

אוֹ אֲסַפֵּר צִדְקַת פִּזְרוֹן גְּבִירֵנוּ

הַמְּנַדֵּב אַחַת בַּשָּׁנָה בְּבֵית כְּנַסְתֵּנוֹ

חַ“י כָּפוּל חַ”י בְּעַד פְּתִיחַת הָאָרוֹן,

וּמֵ“ת כָּפוּל מֵ”ת יִתֵּן כָּל שָׁבוּעַ

בִּכְנֶסֶת אַחֶרֶת לְצֹרֶךְ יָדוּעַ

בְּעַד אַחַד עֲנָק וְרָבִיד עַל הַגָּרוֹן?

אוּלַי הַשָּׁמַיְמָה אֶזְרֹק טִפָּתִי

וּתְהִי לִמְטַר גֶּשֶׁם וְתִתַּךְ דִּמְעָתִי

עַל שֶׁבֶר בַּת-עַמִּי הַגָּדוֹל מִיָּם,

אוֹ אוּלַי לְטִפַּת מָרָה אֶהֶפְכֶנָה

וּבִפְנֵי רֹעֵי הָאֵפֶר אֶזְרְקֶנָּה,

זוּ כִּלּוּנוּ בְּהַבְלֵיהֶם, שָׂמוּנוּ לֹא-עַם?

אוֹ טוֹב כִּי אֶחְדָּל מִשִּׁירִים וְסִפּוּרִים

וּסְלִיחָה אֲחַבֵּר לְיוֹם הַכִּפּוּרִים,

אוֹ “עַל חֵטְא” חָדָש עַל פִּי “תְּמַנְיָא אַפֵּי”

אָז יֵצְאוּ חֲרוּזַי וְיָפֻצוּ בְּכִפָּה…?

עוֹדֶנִּי חשֵׁב וַתִּיבַש הַטִּפָּה,

וָאֹמַר: מַה-טּוֹב! וַהֲנִיחוֹתִי אֵת כַּפִּי.