(אגדה עתיקה)
יֵאָנַח הָרוּחַ, בָּאֹפֶל יְיֵלִיל,
אֲהוּבַת לְבָבוֹ אֵין עּוֹד הַשּׁוֹשַׁנָּה…
יֵאָנַח הָרוּחַ, יִזְעַף, יִתְחוֹלֵל:
נָבְלָה הָאֵלָה זוֹ רַעְיָה רַעֲנַנָּה –
הַגְּבִיעִים נָבֵלוּ,
הֶעָלִים קָמֵלוּ,
יָנִיעוּ עַנְפֵיהֶם הָעֵּצִים הָעֹרִים:
נֶאֶלְמוּ צִפֳּרִים, נָדַמּוּ הַדְּבוֹרִים…
וּבִצְעִיף חֹשֶׁךְ מֵעָל הַשָּׁמַיִם
שָׁם יִבְכּוּ לַטֶּבַע הֶחָנוּט בַּקּוֹר,
תֵּרַדְנָה דִמְעּוֹתָם, דִּמְעוֹת עֵינַיִם,
תִּטֹּפְנָה, תִּפֹּלְנָה בִּפְתוֹתֵי הַכְּפוֹר…
וּלְבָנִים הַטֶּבַע
הַר עָטוּף וָגֶבַע
–אַדֶּרֶת הַפְּרָחִים כְּבָר בָּלְתָה כַמָּק –
תַּכְרִיכֵי הַמֵּת הֵם, הַמֵּת הָעֲנָק.
הָרוּחַ יְיֵלִיל, הַסַּעַר יִתְחוֹלֵל
וּכְצַלְמֵי בַלָּהוֹת יִנָּשְׂאוּ עֲנָּנִים,
יִסֹב הַשֶּׁלֶג, יִשְׁתַּגַּעּ, יִתְהוֹלֵל,
יָלִיט הַבָּתִּים הַקְּטַנִּים, הַלְּבָנִים;
מֵאֹפֶל הַבָּתִּים
בַּ„גֶּתָּה" נִבָּטִים
לָעַיִן כַּקְּבָרִים עֲטוּיִים בַּכְּפוֹר;
אַךְ מִבְּעַד הַחַלּוֹן שָׁם יָצִיץ אוֹר נֵר…
בָּדָד בָּאֹהֶל, בָּאֹהֶל שָׁם פְּנִימָה,
הַיָּפָה הַנּוּגָה רָחֵל ישֶׁבֶת,
עֵינֶיהָ, הַיּוֹנִים, רֹחֲצוֹת בַּדִּמְעָה,
לְחָיֶיהָ שׁוֹשַׁנִּים, בֹּעֲּרוֹת כַּלַּהֶבֶת;
וּרְסִיסֵי טַל־בֶּכִי
יַזְהִירוּ עַל לֶחִי,
יַזְהִירוּ, יִזֹלוּ, יְפַכּוּ דֻמִיָּה,
וּלְבָבָהּ יִסָּעֵר, רוּחָה הֹמִיָּה:
…„הַצּוֹרֵר, הַשּׁוֹדֵד שֹׁפֵךְ דַּם נָקִי!
מְרַצֵּחַ אָרוּר, הוֹי, שֹׁאֵף לַטֶּרֶף!
„לָמָּה – עוֹד יִשְאַל – מֶנִּי תִתְחַמָּקִי?"
עַד אָנָה, הָהּ, אֵלִי, מֶנִּי לֹא יֶרֶף?!
„קוֹל אָיוֹם אֶשְׁמָעָה
„קוֹל רַעַשׁ וּזְוָעָה,
מִתַּחְתִּיּוֹת אֶרֶץ קוֹל דְָּמִים צֹעֲקִים…
קוֹל אָבִי קוֹרֵא אֵלַי מִמַּעֲמַקִּים –"
„הֶעָוֶל, הַגֵּאָה, בֹּשֶׁת לֹא יֵדָע…
אַךּ עֵינָיו מַה־יִּירוּ זִיקֵי אֵשׁ לֹהֵט…
מַה־יִּדְכֶּה, יָשֹׁחַ וְנַפְשׁוֹ חֲרֵדָה,
מַה־יֵּבְךְ, יִתְחַנֵּן וּבְקוֹלוֹ הָרֹעֵד
פֹּה לִפְנֵי עִבְרִיָּה,
גַּלְמוּדָה עֲנִיָּה…
סוּרוּ מִמֶּנִּי, רַעְיוֹנוֹת הַתֹּפֶת!
הַמְָּוֶת בִּשְּׂפָתָיו, רַעַל בַּנֹּפֶת…"
„הֶאָח, מָה אֶשְׂנָא, אֲתָעֵב הַצֶּלֶם!
דַּם לִבִּי בִי נֶהְפַּךְ, הָיָה לִמְרֵרָה…
אֶשְׂנָא? הַאֶתְעַב הָאָהוּב הָעֶלֶם
לוֹ הָעֵינַיִם – גַּחֲלֵי־אֵשׁ בֹּעֵרָה?..
וּבְעֹנִי וּבְכָפָן
בִּמְאוּרַת הַשָּׁפָן
פֹּה בָּדָד אֵשֵׁבָה, בָּדָד אֶבֹּלָה
עַד אֶגְוַע, עַד אֵרֵד אֶל אָבִי שְׁאוֹלָה?"
„לִבִּי, הָהּ, לִבִּי! מָה רוּחִי סֹעֶרֶת!
עֵינָיו כַּחֲנִיתוֹת בִּי נַפְשִׁי דָקָרוּ,
נַפְשִׁי כַּצִּפּוֹר בֵּין שִׁנֵּי הַפֶּרֶס,
תֵּאָבֵק… לַשָּׁוְא! – כְּנָפֶיהָ נִשְׁבָּרוּ!
מַה־נַּפְשׁוֹ אֲתָעֵב!..
מָה אֶהָב, אֵאָהֵב!..
בְּאוֹר פָּנָיו אֶרְאֶה הַחַיִּים. הַמָּוֶת…
הוֹי, נֶפֶשׁ טְמֵאָה, אֲבַדּוֹן אֹהָבֶת!.."
„אֹהֶבֶת? לֹא! לֹא! תַּעֵב אֲתַעֲבֶנּוּ!
עִבְרִיָּה אָנִי, עִבְרִיָּה אָמוּתָה!!
וְעֵינָיו הַיָּפוֹת? הַעּוֹד לֹא אֶרְאֶנּוּ?..
אַמְּצֵנִי נָא, אֵלִי, חוּסָה־נָּא חוּסָה!!
הָס, קוֹלוֹ אֶשְׁמָעָה,
קוֹל רַעַּשׁ וּזְוָעָה,
מֵאֶרֶץ תַּחְתִּיָּה קוֹל דָּמִים צֹעֲּקִים…
קוֹל אָבִי קֹרֵא אֵלַי מִמַּעֲמַקִּים…
וּלְיַד „בֵּית הַקְּבָרוֹת" נִשְׁעָן הַיַּעַר –
יֶהֱמוּ, יָשִׂיחוּ הָעֵצִים הָרָמִים,
יֶהֱמוּ יָשִׂיחוּ בַשֶּׁלֶג, בַּסַּעַר
בָּאַלּוֹן הַזָקֵן כַּבִּיר הַיָּמִים
שֶׁנֶהְפַּךְ מִשְֹּׁרֶשׁ
מִטַּבּוּר הַחֹרֶשׁ;
יֵאָנְחוּ הַזְקֵנִים, מָרָה אַנְחָתָם,
מֵת זְקַן הַיַּעַר, תִּפְאֶרֶת עֲדָתָם…
פִּתְאֹם יְלֵיל נוֹרָא יִשָּׁמַע בָּאֲפֵלָה –
נָדַם הַיַּעַר, הָעֵּצִים נִבְהָלוּ…
„מִי יֵבְךְ שָׁם, מִי יְיֵלִיל שָׁמָּה בַּשְּׁפֵלָה?"
הָעֵצִים חֶרֶשׁ הָאֶלָה יִשְׁאָלוּ.
״שָׁם עַלְמָה עִבְרִיָּה,
זֹה מָרָה בֹכִיָּה,
עַל קֶבֶר אָבִיהָ יִשְׁתַּפֵּךְ יְגוֹנָהּ"
תַּעַן בַּאֲנָחָה הָאֵלָה הֲזְקֵנָה.
„חוּסָה־נָא, אָבִי, חֲמוֹל עַל בִּתֶּךָ,
זוֹ חֶמְדַת הַחַיִּים נַפְשָׁהּ עֹזָבֶת…
מַהֲרָה־נָּא, מַהֲרָה, קָחֵנִי אֵלֶיךָ!
אַךְ מָוֶת בַּחַיִּים, חַיַּי בַּמָּוֶת!..
רַחְמֵנִי־נָא, אָבִי!
קַח נַפְשִׁי וּלְבָבִי!
פֶּן אֶהְיֶה לִמְשִׁסָּה בִּידֵי מְרַצֵּחַ,
פֶּן תָּמוּת בִּי נַפְשִׁי וְגֵוִי פֹרֵחַ!.."
יִשְׁרֹק הַסַּעַר, יִתְקַצֵּף, יִתְגּוֹרֵר,
וּפְתוֹתֵי שֶׁלֶג יֵרֵדוּ, יֵרֵדוּ…
וּ„בֵית הַקְּבָרוֹת" מִשְּׁנָתוֹ יִתְעוֹרֵר,
סָבִיב הַקְּבָרִים יִדֹּדוּ, יִדֹּדוּ;
וּקְטַנִּים וּגְדוֹלִים
הֲמוֹן מֵתִים עֹלִים
מִבֶּטֶן אֲדָמָה, עֵינֵיהֶם נְמַקּוֹת,
וּלְנֶגְדָּה יוֹרוּ בִידֵהֶם הַדַּקּוֹת…
וּלְפָנֶיהָ פִּתְאֹם בֵּינוֹת לַקְּבָרִים,
יַעַל מֵת אָיוֹם, מֵת טָבוּל בַּדָּמִים,
צַוָּארוֹ קָרוּעַ, דָּמִים נִגָּרִים…
עַל שְׁפָתָיו הַשְּׁחֹרוֹת שְׁחוֹק צַדִּיק תָּמִים…
–„הֶאָח, אָבִי, אָבִי!"
–„הֶאָח, חֶמְדַּת לְבָבִי!
הִנְנִי אֵלַיִךְ, יּוֹנָתִי הַתַּמָה!
אֲחַבְּקֵךְ, אֲנַשֵּׁק לֶחְיֵךְ הַחַמָּה!.."
וּבִשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו יְחַבֵּק צַוָּארָהּ
וּשְׂפָתָיו הַקָּרוֹת בְּלֶחְיָהּ נָגָעּוּ,
נָגְעוּ, נָשָׁקוּ, הַנְּשִׁיקָה מַה־קָּרָה!
וּשְׁתֵּי טִפּוֹת קֶרַח עֵינָיו נָבָעוּ…
וּמִלְּבָבָהּ פְּנִימָה
הַנְּשִׁיקָה הַנְּעִימָה
אַהֲבָתָהּ, שִׁנְאָתָה כְּרֶגַעּ מָחָתָה;
אַךְ עִמָּהֶן יַחַד – שְׁאֵרִית תִּקְוָתָהּ…
וּנְשִׁיקוֹת, נְשִׁיקוֹת, מַה־נָּעֲּמוּ הַנְּשִׁיקוֹת!
מַה־נָּעִים הַקֹּר מִשִּׁפְתֵי רִקָּבוֹן!..
סְבִיבָם הַמֵּתִים עַצְמוֹתָם מַשִּׁיקוֹת…
שִׂפְתוֹתָם תַּבַּעְנָה וּבְקוֹל עִצָּבוֹן;
„אֵלֵינוּ, אֵלֵינוּ
„בֹּאִי, אֲחוֹתֵנוּ!
וּבְמִבְחַר קְבָרֵינוּ, בְּהֵיכְלֵי הַמָּוֶת,
בְּאֶרֶץ הָרְפָאִים תַּשְׁפִּילִי לָשָׁבֶת„…
וַעֲדַת הַמֵּתִים אֵלֶיהָ נִגֶּשֶׁת,
וּפְנֵיהֶם הַבָּלִים נֶגְדָּהּ יִצְהָלוּ…
פִּתְאֹם הָאָרֶץ מִתַּחַת רֹעֶשֶׁת…
הַתְּהוֹם פָּתַח פִּיהוּ – מַטָּה יִצְלָלוּ…
וּלְמַטָּה וּלְמָטָה,
לִתְהוֹם הָעֲלָטָה…
יֵאָנַח הָרוּחַ, יֵאָנַח, יְיֵלִיל,
הַסַעַר בָּאֹפֶל יִזְעַף, יִתְחוֹלֵל…
ט' כסלו, תרנ"ב, ווירבאללען.