תְּהוֹם סוֹעֲרָה, וְעֵירֹם הַנֶּפֶשׁ –
שִׁיר-אַהֲבָה הַגָּדוֹל לָאִשָּׁה.
עַיִן קוֹרֶנֶת בְּשֶׁפַע הָרֶגֶּשׁ.
יָד כִּי תִּרְעַד – מְבַשֶּׂרֶת אִשָּׁהּ!
גָּמֵל פְּרִי הַלֵּב הַכּוֹרֵעַ לָתֵת!
עֹמֶס הָאֹשֶׁר – חֶדְוַת הַכְּנִיעָה
שִׁכּוֹרַת נִצָּחוֹן נִצְחִי לוֹהֵט,
בִּשְׁטֹף מַאֲוַיֵי הַגְּוִיָּה!
זֶה הוֹד הָאִשָּׁה, הָעוֹלָה בִּכְאֵב
לִכְרֹעַ עָמֹק, וְלִצְהֹל בְּהִמּוֹט!
וְאָז מִן הַגּוּף הַמֻּפְקָר וְהַלֵּב
גֶּשֶׁר מֵרֶגַע לַנֵּצַח לִבְנוֹת!