בְּרָקִים עָפִים כְּמוֹ גְּשָׁמִים מִלִּפְנֵי עֵינֶיךָ

אַתָּה כְּמוֹ צֵל דּוֹעֵךְ בְּפָנֶיךָ

אַתָּה מִסְתּוֹבֵב כְּמוֹ עִנְיָן מִלִּפְנֵי עֵינֶיךָ

אֵיפֹה אַתָּה וְאֵיפֹה שְׁלוֹמְךָ.

הָעִקָּר שֶׁתִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ

תַּעֲבֹר אָז אַחֶרֶת

מִצְעָדְךָ שׁוֹקֵל

וְיֵשׁ מַשֶּׁהוּ יַצִּיב עַל פְּנֵי עֵינֶיךָ.

יֵשׁ סוֹד אֶחָד פָּשׁוּט

וְלֹא מֵהַסּוֹדוֹת שֶׁל עֵבֶר חַיֶּיךָ

תִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ בָּעִנְיָן הַזֶּה

אוֹ שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתְךָ כְּמוֹ שֶׁיֹּאכְלוּ בְּפִגְרְךָ.

מִכָּאן זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת

אִם אֵין חֹמֶר עָדִין מִתְמוֹסֵס מוּל עֵינֶיךָ

אִם אֵין דְּבַר־מָה יָצוּק מְפוֹרֵר אֶת פָּנֶיךָ

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מִמְּךָ שֶׁיַּרְבֶּה אִישִׁיּוּתְךָ.

דַּע מִי לְפָנֶיךָ עָשָׂה אֶת חַיֶּיךָ

כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ מְגַלֶּה סוֹדוֹת חֲשׁוּבִים

תִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר אִם תַּחְפֹּץ

אֲבָל אַל תִּתֵּן לָהֶם לְהַגְלוֹתְךָ, מֵעַצְמְךָ.