לְבַּמְבִּי הָיוּ רַגְלֵי טָלֶה

וְכָל הֶחָצֵר הָיְתָה כְּכַוֶּרֶת

אַבָּא אִיִּי וְלֹא מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת

הָיָה מְפַתֶּה בַּמְבִּי וְכָל דָּבָר

יְלָדִים הָלְכוּ שְׁמוּרִים כִּמְהֻפְּנָטִים

וְחֶבֶל הָיָה תָּלוּי כְּרֶמֶז לְאוֹרְגִיָּה

אוֹי רְדִיפוֹת חָשַׁבְנוּ   וּמִתַּחְתָּיו הַצָּגָה

אֶפְשָׁר הָיָה לַהֲפֹךְ תְּלִיָּה לְמִשְׁפַּחְתִּית

בַּסּוֹף לֹא הָיָה בַּמְבִּי וְלֹא הֶחָצֵר

כָּל כָּךְ מִשְׁמַשְׁנוּ אוֹתוֹ שֶׁהוּא נֶעֱלַם.

בְּאֵיזֶה פַּאבּ הָיוּ הוֹלְכִים דְּבָרִים קְשׁוּחִים

שָׁר לוֹ בְּיַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה ‘בַּמַּעֲרָב יֵשׁ חָדָשׁ’

אֲבָל הַכֹּל הָיָה בָּלֶה כְּנַעַל בָּלָה תְּלוּיָה

בַּחוּץ וְכַמָּה חִיּוּכִים עֲקֻמִּים

אַתָּה רוֹאֶה מֵאֲחוֹרֵי בְּעָיָה אַחַת אַחֶרֶת

וְדֵי קְרוֹבָה לָהּ בְּטִבְעָהּ כַּנִּרְאֶה

מְמַשְׁמְשִׁים מְמַשְׁמְשִׁים עַד שֶׁנֶּעֱלָם.