אִם אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי / וְאָמַרְתִּי: מָטָה רַגְלִי –
אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֵלִי / וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי!
בִּינוֹתִי בְּסִפְרֵי נְבִיאִים, / וְדִבְרֵי יְשַׁעְיָה בְּמִכְתָּבוֹ
הָיוּ לְפָנַי נִקְרָאִים, / כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָה לָבוֹא.
הֵן דּוֹרוֹת עוֹבְרִים וּבָאִים – / וְעַם אֵל עוֹמֵד בְּמַכְאוֹבוֹ,
כִּי אֶלֶף שָׁנִים פְּלָאִים / יָרַד, וּבִמְרִירוּת לְבָבוֹ
יֹאמַר: אִם תִּגְאַל – גְּאַל, וְאִם / לֹא תִגְאַל – הַגִּידָה לִי!
רָאִיתָ, יְחֶזְקֵאל, מַרְאוֹת / וְעָלַי נָשָׂאתָ מְשָׁלִים.
הֲבִקַּשְׁתָּ דְבָרִי לִרְאוֹת / וְשָׁאַלְתָּ לִבְנֵי אֵלִים
עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת, / כִּי לֹא בָאָה שְׁנַת גְּאוּלִים?
הֱשִׁיבַנִי עַל פִּי נְבוּאוֹת / "מַה יֵּשׁ בְּיַד הַמַּשְׂכִּילִים
לַעֲשׂוֹת? וַאדֹנָי הֶעְלִים / מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי".
מִי יִתֵּן לִי וְאֶתְחַבַּר / עִם דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת,
אֲשֶׁר יָדַע פֵּשֶׁר דָּבָר / וְהֵבִין בְּכָל מָשָׁל וְחִידוֹת!
אֶתְחַנֶּן-לוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר / וְאֶשְׁאָלֶנוּ עַל אוֹדוֹת
הַקֵּץ, לִרְאוֹת אִם עָבַר / וְאִם עוֹד נְבוּאוֹתָיו עֲתִידוֹת.
אַנְשֵׁי לֵבָב יֹאמְרוּ לִי / “מַה זֶּה תִּשְׁאַל? ְוהוּא פֶלִיא!”
נִבְעֲרוּ חֲכָמַי וּנְבוֹנַי / וְאִישׁ מֵהֶם לֹא יָדַע מָה,
וּמֵרֹב בְּכִי חָשְׁכוּ עֵינַי, / כִּי עֵת פְּדוּתִי נֶעְלָמָה.
וָאֲחַפֵּשׂ בְּתוֹרַת אֲדֹנָי – / וָאֶמְצָא חֶפְצִי שָׁמָּה,
כִּי אֵל יָשִׁיב שְׁבוּת הֲמוֹנַי, / וְלוּ נִדְחוּ בְּקַצְוֵי אֲדָמָה.
זֹאת הָיְתָה לִי נֶחָמָה, / עַל-כֵּן אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי!