לוגו
קיצור למופת
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

נאמרו במסיבה, ונדפסו ב“הפועל הצעיר” ביום 28.11.1935.

חבר הקבוצות ואגוד גורדוניה הוציאו קיצור של כתבי גורדון, שהוכן ונערך בידי נ. תרדיון ובהשתתפות אליעזר שוחט.

על הצד הפרינציפיוני של מעשה כזה ועל דרכי העבודה בקיצור יש לייחד את הדיבור. לפי שעה יצויין הדבר, שקיצור זה הוא מפעל רב, שפירותיו החינוכיים אין לשער. – כחמש עשרה שנה לערך עברו מיום מותו של גורדון. אלו שחיו במחיצתו וראו כיצד התיחס גורדון לכל דיבור ולכל מלה משלו, נרתעו מלקבל עליהם אחריות לעריכת כתביו או לקיצורם. שנים רבות הביטו על עזבונו הספרותי והמחשבתי כעל פירוש המלווה את תולדות חייו ופעלו. וטבעי היה, שאלה שזכרו את ימי שבתם עמו ואת השפעתו, לא רצו לשנות מן הפירוש ולא כלום. אך הנה קם דור חדש, שכתבי גורדון משמשים להם מקור יחיד להכרת האיש וערכיו הרעיוניים, אשר נשתלבו ביודעים ובלא יודעים בתנועת העבודה, והלה מבקש להשלים את ידיעותיו ונתקל במכשול גדול. גורדון, שמחשבתו היתה מקורית ושטרח כל ימיו בשכלולה ובהעמקתה כדי לשוות לה תמונה שלמה של השקפת-עולם כוללת, היה נאבק עם שר-הלשון ולא תמיד יכול לו. ברצותו לדקדק בביטוי מחשבותיו, היה נאלץ לחזור פעם ופעמיים על המבוטא כבר במקום אחר, ולפרקים יצאה משנתו מעומעמת, שרק הבקיאים בה והמוכנים להשקיע עמל רב היו מבהירים אותה לעצמם. כתבי א. ד. גורדון שנקבצו בחמשה כרכים, לא יכלו איפוא להיהפך לספרים השוים לכל נפש החפצה לדעת תורת גורדון. בבחינה זו לא קלעה הזהירות היתרה, שנהגו העורכים הראשונים, אל המטרה. תהא דעתנו על פרינציפ העריכה מה שתהא, אחת ברורה: כתבי גורדון צריכים להיות מיועדים לקוראים, למעיינים, לדור הצעיר, המבקש להעמיק את הכרתו הציונית והאנושית ולא כתבים הנוטים שמשתמרת בהם טהרת צורתם הראשונה.

קיצור כתבי גורדון, שנעשה ברב זהירות ומתוך יחס אמיתי לדבר, הוא מפעל שהשעה צריכה לו. ונדמה, שגם דמותו הרוחנית של גורדון לא יצאה מקופחה כל עיקר בשל קיצור זה. לבני הנעורים נחשף מחדש מקור שופע חוויות ומחשבה לאומית וחברתית עמוקה.