אֲנִי מִן הָאֶבֶן, קַדְמוֹנִים סִתְּתוּהָ,
בְּפַלְגֵי-הַהוֹוֶה תְלֻטַּשׁ וְתִיקוֹד.
יְדֵי-לֹא-בְּרוּאִים בְּמָקוֹם יָעֲדּוּ לָהּ,
יַנִּיחוּ אוֹתָהּ בְּחוֹמַת הַדּוֹרוֹת!
כִּי אָכֵן יֵשׁ חוֹמָה וְיֵשְׁ דֶּרֶךְ לָבוֹא בָּהּ,
גַּם הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת רְצוּפָה לְבָבוֹת,
מֵאַבְנֵי-הַמַּסָּד עַד לְקֶשֶׁת הַגֹּבַה,
מִצּוּרוֹת הַקִּשּׁוּט עַד צוּרֵי הַיְסוֹד.
וְאֶבֶן מֵאָבֶן דּוֹלָה וְיוֹנֶקֶת
וְאֶבֶן אֶל אֶבֶן סוֹדָהּ תְּשַׁנֵּן.
אִם אוֹר בַּצְּרִיחִים – תּוֹרָם הוּא לְלֶקֶט –
גַּם סֶלַע בְּרֵאשִׁית מִתְאַפֵּק וְקוֹרֵן…
לֹא כָל אֶבֶן שֵׁישִׁית, אִם יָפָה וְזוֹהֶרֶת,
אַךְ בְּשֵׂאת אֲרִיחִים שֵׁישׁוּתָהּ תִּבָּחֵן!
וּבְתוֹם מַסַּעָהּ הִיא הֲדוֹם לְאַחֶרֶת,
וְכֹל שֶׁיַּכְבִּידוּ – תּוֹסִיף וְתִתֵּן…