הוֹדָה שֶׁל עִיר / אברהם רגלסון

אֲנִי אוֹרֵחַ בָּעִיר, וִידִידִי מְדַבֵּר אֵלַי טֶלֶפוֹנִית: “בּוֹא וְאַרְאֶךָּ הוֹדָהּ שֶׁל עִיר!”

מַה לִּרְאוֹת בִּנְיוּ-יוֹרְק וְלֹא רָאִיתִי?

הֵן בְּחוּצוֹתֶיהָ גֻּדַּלְתִּי, רְחוֹבוֹת הָנְרִי וּבְּרוּם רָאוּ נְעוּרַי, וּבַחֲרוּתִי תַּחַת עֵין הַבְּרוֹנְקְס.

“מִן הַסְּתָם”, אָמַרְתִּי לוֹ, “אַתָּה מִתְכַּוֵּן לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁכָּל עֶרְכּוֹ – בִּסְפִירַת זִכְרוֹנוֹתֶיךָ”.

“עֶרֶךְ מֻחְלָט לוֹ”, עָנַנִי קְצָרוֹת.

לִפְנוֹת עֶרֶב פָּגַשְׁתִּי יְדִידִי עִם רַעְיָתוֹ בְּתַחֲנָה פְּלוֹנִית שֶׁל הַתַּחְתִּית, וְהוֹלִיכַנִי בִּרְחוֹב אֶחָד בִּבְּרוּקְלִין.

“כָּאן הַמָּקוֹם”, אָמַר.

בָּתִּים עַתִּיקִים, בְּנֵי אַרְבַּע-חָמֵשׁ קוֹמוֹת. שְׁכוּנָה אַנְגְּלוֹ-סַכְּסִית. נִקָּיוֹן, וְאֵין יְלָדִים. וּבַיִת אֶחָד גָּבוֹהַּ-גָּבוֹהַּ מִכֻּלָּם – הֲלֹא הוּא הַמָּלוֹן “סְטַנְדִּישׁ אַרְמְס”. וְשׁוּם חִדּוּשׁ לֹא רָאִיתִי.

נִכְנַסְנוּ לַמָּלוֹן וְעָלִינוּ כַּמָּה קוֹמוֹת בַּמַּעֲלִית. הֱבִיאַנִי יְדִידִי אֶל חַדְרוֹ. חַלּוֹן אֶחָד רָם וְרָחָב בְּאֶמְצַע, וּשְׁנֵי חַלּוֹנוֹת רָמִים וְצָרִים רְצוּפִים לוֹ מִזֶּה וּמִזֶּה. וְהַחַלּוֹנוֹת מַשְׁקִיפִים – מֵעֵבֶר לְגַגּוֹת, מֵעֵבֶר לִמְסִלַּת-רַכֶּבֶת, מֵעֵבֶר לִסְפִינוֹת-מַעֲבָר הַחוֹנוֹת עַל חוֹף בְּרוּקְלִין – עַל פְּנֵי מִפְרַץ-יַמָּהּ שֶׁל נְיוּ-יוֹרְק.

“שֵׁב בְּאֶמְצַע, בַּכִּסֵּא הָרָחָב, כִּי כִּסֵּא-הָאוֹרְחִים הוּא” – דְּבַר-יְדִידִי אֵלָי. יָשַׁבְתִּי בְּאֶמְצַע מוּל פְּנֵי הַחַלּוֹן הַגָּדוֹל, יְדִידִי מִימִינִי וְרַעְיָתוֹ מִשְּׂמֹאלִי, וְהֵזַנְתִּי עֵינַי מִן הַמַּחֲזֶה.

אָכֵן, מַחֲזֶה-שַׁדַּי הוּא זֶה!

טְבוּלֵי צֹהַב וְאַרְגָּמָן הִתְפַּשְּׁטוּ מֵימֵי הַמִּפְרָץ מַעֲרָבָה. יָמִינָה – קְהַל מְקַרְצְפֵי-שְׁחָקִים מִצְטוֹפְפִים, מְפַסְּגִים אִישׁ אָחִיו, עוֹטִים עֲרָפֶל; וּבַמֶּרְחָק שְׂמֹאלָה – אֵלַת-הַדְּרוֹר, יָדָהּ רוֹמֵמָה, וּמַצֶּבֶת-רַגְלָהּ – אִי קָטָן. מֵאָחוֹר – קַוָּהּ הַמַּשְׁחִיר שֶׁל אַדְמַת נְיוּ-ג’וֹיְרְזִי עַל מְאוֹרוֹתֶיהָ – דְּמוּת מַחֲרֹזֶת שְׁבוּרָה. וְהַמַּיִם הַכֵּהִים, בְּסָמוּךְ לָאֹפֶק, חוֹתְכִים וּמַקִּיפִים אֶת הַקַּו הַשָּׁחוֹר דְּרוֹמִית, וְנִמְשָׁכִים וְאוֹבְדִים אֵין-גְּבוּלוֹת בְּמִסְתְּרֵי הָאוֹקְיָנוֹס. וְתֵיאַטְרוֹן-הַשְּׁקִיעָה שׁוֹפֵעַ עֲלִילָה: צָפִים עַנְנֵי-סְגוֹל מְנֻפְּחֵי-מִפְרָשׂ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וּבְקִיעֵי-תְכֵלֶת מִבֵּין קִרְעֵיהֶם גּוֹזְרִים שְׁבִילֵי-כֶּסֶף לְעֻמָּתָם בַּמַּיִם הַמְצֻבָּעִים. וּסְפִינוֹת-קִיטוֹר, גְּדוֹלוֹת עִם קְטַנּוֹת, נוֹצְצוֹת בִּמְאוֹרוֹתֵיהֶן, נוֹסְעוֹת אָנֶה וָאָנָה עַל פְּנֵי הַמִּפְרָץ, זוֹ חוֹלֶפֶת וְזוֹ בָּאָה, חוֹרְשׁוֹת מַעֲנִיּוֹת-קְצָפִים בְּקִפּוּלֵי הַגַּלִּים הַמְשֻׁפָּעִים; וּמֵהֶן זְעִירוֹת מְאֹד אַךְ מוֹשְׁכוֹת מֵאֲחוֹרֵיהֶן אַרְבּוֹת-מַשָּׂא עֲנָקִיּוֹת, וְעָשָׁן יִסְתַּלְסֵל מֵאֲרֻבָּתָן הָאַחַת, וּכְמִסְפַּר הָאַרְבּוֹת כֵּן מִסְפַּר הַמְּאוֹרוֹת עַל תֹּרֶן-דִּגְלָן.

נִבְלַע הַשֶּׁמֶשׁ, וְתָו-כַּרְמִיל בּוֹעֵר יְסַמֵּן מְקוֹם הִבָּלְעוּתוֹ. שְׁנַיִם-שְׁלשָׁה נִדְלְקוּ אוֹרִים בְּתוֹךְ טוּרֵי-הַחַלּוֹנוֹת הַמְאֻנָּכִים שֶׁל מְקַרְצְפֵי-הַשְּׁחָקִים, וְכִמְעַט-רֶגַע וְהֵם נוֹגְהִים לַעֲשָׂרוֹת, מְפֻזָּרִים וְאֵין מִשְׁטָר. שָׁם אוֹר אָדֹם – גֻּלַּת-כּוֹתֶרֶת לְאַחַד הַבִּנְיָנִים, וְצֵלַע שֶׁל שֵׁנִי מוּצֶפֶת נְהָרָה לְבָנָה עַד הֱיוֹת לָהּ מַרְאֵה גָבִישׁ. הֻדְלַק הַלַּפִּיד בְּיַד אֵלַת-הַדְּרוֹר, וְקוֹמָתָהּ נִשְׁתַּרְבְּבָה הֲפוּכָה וּמְדֻבְלֶלֶת בַּמְצוּלָה לְרַגְלֶיהָ. הֲרֵי כּוֹכָב יְרַקְרַק בְּכֶתֶף-עָנָן; וְעַד מְהֵרָה רַבּוּ הַכּוֹכָבִים בְּקִבּוּצֵיהֶם, זוֹרְחִים מֵעֵבֶר נְיוּ-ג’וֹיְרְזִי, מַכְתִּירִים רָאשֵׁי מִגְדָּלִים, דּוֹקְרִים בְּשַׂר-הַגַּלִּים מִתָּחַת. וְשַׂלְמַת-הַלַּיְלָה פְּרוּשָׂה עַל פְּנֵי הַמִּפְרָץ וּסְפִינוֹתָיו הַמְהַלְּכוֹת, וְתַחְתֶּיהָ – עֲנָנִים יְרַחֵפוּ. הִשְׁמִיעָה סְפִינָה אַחַת קוֹל תְּקִיעָה כִּגְעִיָּה עֲצוּבָה מֵחֲזֵה-בְּהֵמָה. מֵאֲחוֹרֵינוּ חָשַׁךְ הַחֶדֶר לְגַמְרֵי. וּשְׁתִיקָתֵנוּ אֲרֻכָּה. וַיְהִי כִּי שָׂבַעְתִּי הַחֲרֵשׁ, וִידִידִי וְרַעְיָתִי עוֹדָם שׁוֹתְקִים, פָּתַחְתִּי אֲנִי אֹמֶר:

"הַאִם לֹא בְּבָבֶל אוֹ בְּמֶקְסִיקוֹ הַקְּדוּמָה עוֹמְדוֹת רַגְלֵינוּ? הֶעָרִים הַגְּדוֹלוֹת, הַהִיסְטוֹרִיּוֹת, הֵן פְּעִימוֹת בְּלֵב הַזְּמַן; וַאֲנַחְנוּ עַכְשָׁו בִּפְעִימָה אַחַת חוֹזֶרֶת, בְּשִׂיא הַגַּל, בְּרוּם הַגַּלְגַּל. הַתִּפְאֶרֶת הַזֹּאת קוֹרֵאת אֶל הַנֶּפֶשׁ: אֲנִי כָּאן הַיּוֹם! מַה חִוֶּרֶת נֶאֱמָנוּתֵךְ לְגֶזַע יָשִׁישׁ וְלִירוּשָׁלַיִם עַתִּיקָה, אוֹ לְאֵיזֶה חֲלוֹם עַל יְרוּשָׁלַיִם-שֶׁל-עָתִיד, לְעֻמַּת עִיר זוֹ וּזְרוֹעוֹתֶיהָ הַשַּׂגִּיבוֹת, הַחוֹבְקוֹת אֶת הַמִּפְרָץ וּמוֹשְׁכוֹת אֶל-בֵּינוֹתָן אֶת סְפִינוֹת כָּל הָעוֹלָם, כִּמְעַרְבֹּלֶת? הֵן חַיָּה אַתְּ כַּיּוֹם, וַאֲנִי אֲנִי הַחַיִּים, הַהוֹוֶה, הַדֹּפֶק! וּמַה-תִּשְׂגִּי בִּשְׂרִידִים כָּבִים שֶׁל תַּרְבּוּת-מוֹרֶשֶׁת? –

"אַךְ יִזָּכֵר כִּי גַם עִיר זוֹ הִיא שִׁגְיוֹן-חֲלוֹם, נוֹף-בִּימָה אֲשֶׁר, כְּבוֹא שַׁעְתּוֹ, יִתְקַפֵּל וְיִגָּנֵז בָּאֲפֵלָה.

"נִיצוֹץ מִבְּיַאלִיק, עַמּוּד-אוֹרֵנוּ: יָשְׁבוּ תַלְמִידֵי-חֲכָמִים וְעָסְקוּ בְּהִלְכוֹת-שַׁבָּת: הֶתֵּר וְאִסּוּר, בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין, רְשׁוּת-הַיָּחִיד וּרְשׁוּת-הָרַבִּים, לִכְאוֹרָה: דִּקְדּוּקֵי-עֲנִיּוּת, דְּבָרִים שֶׁל מַה-בְּכָךְ. אַךְ מַה יּוֹצֵא מִכָּל אֵלֶּה? שַׁבַּת הַמַּלְכָּה, יְצִירָה עֲדִינָה, שֶׁהַזְּמַן הוּא חֹמֶר שֶׁלָּהּ, וְשִׂרְטוּטֶיהָ וְגִלּוּפֶיהָ – אִסּוּרִים וְהֶתֵּרִים, מִנְהָגִים וְדִינִים.

"אוֹתָם תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים בְּמַשָּׂאָם-וּמַתָּנָם – אוּלַי רָחֲפָה נֶגֶד עֵינֵיהֶם דְּמוּת שַׁבָּת-שֶׁל-מַעְלָה. וְאוּלָם הוֹד זֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ, חֲזוֹן-עֲנָקִים זֶה שֶׁל בִּנְיְנֵי מֶלֶט וָפֶלֶד, נְקוּרֵי מְאוֹרוֹת חַשְׁמַל, רוֹאֵי צַלְמָם בִּתְהוֹם מְצוּלָה, כֵּיצַד נִבְנָה? בַּעֲלֵי-קַרְקַע זוֹלְלִים אָצִים לְהִתְעַשֵּׁר, מוֹכְרֵי מְנָיוֹת – כָּזָב הַבְטָחוֹתֵיהֶם, עוֹרְכֵי-דִין טַפִּילִים, נִדְחָקִים אֶל לִבָּהּ שֶׁל עִיר בִּשְׁבִיל לָמֹץ לְשַׁדָּהּ בְּיֶתֶר תֹּקֶף – מִסְפָּח, חָמָס וְחַטְפָנוּת – וּמִכָּל אֵלֶּה קָמָה זוֹ הַתִּפְאֶרֶת!

"צַר-צַר מֹחוֹ שֶׁל אָדָם, וּכְשֶׁהוּא בָּא לִבְנוֹת הַרְמוֹנִיָּה, עֲנִיָּה וּמֻגְבֶּלֶת הִיא. אִלּוּ תִּכֵּן אַרְדִּיכָל אֶחָד אֶת כָּל מְקַרְצְפֵי-הַשְּׁחָקִים הַלָּלוּ, כִּי-אָז הָיָה עוֹשֶׂה כֻּלָּם תַּבְנִית אַחַת גֵּיאוֹמֶטְרִית, צַעֲצוּעַ אֶחָד. עַכְשָׁו, שֶׁהֵם גָּדְלוּ פֶּרַע, מִתּוֹךְ תַּחֲרוּת-בּוֹנִים וְתַאֲבוֹן-כֶּסֶף שֶׁל אִישׁ-אִישׁ מִבַּעֲלֵיהֶם – גַּג עָגֹל, גַּג כְּזָוִית צָרָה, גַּג עָשׂוּי מַדְרֵגוֹת, גַּג מֵעַל גַּג וְחֹד מֵעַל חֹד – הֲרֵי כְּהָרִים הֵם, מַחֲשֶׁבֶת-אֱלֹהַּ, סֵדֶר בְּתוֹךְ אִי-סֵדֶר, וַעֲרָפֶל יֵדָעֵם.

"וְכֵן מְאוֹרֵי הַחַלּוֹנוֹת בְּמִקְרִיּוּתָם וּבְדִידוּתָם – אֶפְשָׁר פֹּה מַעֲבִיד מְעַגֵּב עַל מַזְכִּירָתוֹ, אֶפְשָׁר שָׁם סוֹחֵר מְאַחֵר שֶׁבֶת עַל פִּנְקָסָיו, – הַאִם לֹא כַּכּוֹכָבִים הֵם, קוֹרְאִים לְכֹחַ הַיּוֹצֵר שֶׁבָּאָדָם לִקְשׁוֹר קְשָׁרִים בֵּינֵיהֶם וּלְחַתֵּךְ בָּהֶם דְּמֻיּוֹת? – רֶמֶז לְקֶשֶׁת, וְקֶשֶׁת אָיִן; רֶמֶז לִמְשֻׁלָּשׁ, וּמְשֻׁלָּשׁ אָיִן; רִיטְמוּס שֶׁל אֱלֹהִים מְשׁוֹרְרִים, לֹא מִשְׁקָל שֶׁל חַרְזָנִים; חֶסֶד וְחֹפֶשׁ בַּדִּין; טֶבַע-מִתּוֹךְ-תֹּהוּ נַעֲלֶה מִכַּוָּנַת אָדָם.

“הַכֹּל סֵמֶל. אִישׁ-מִסְחָר בּוֹנֶה מְקַרְצֵף-שְׁחָקִים, הוּא רַק אַחַר מָמוֹנוֹ לָהוּט, וְלֹא יֵדַע כִּי בֵּינְתַיִם הוּא מֵקִים סֵמֶל לִשְׂגִיבַת יְלִיד-אֲדָמוֹת כְּלַפֵּי מְרוֹמִים; וְחֹד-מִגְדָּל, בְּדָקְרוֹ רָקִיעַ, אוֹמֵר: כֵּן נִדְקוֹר וְנֵדַע מַה שֶׁמֵּעֵבֶר לֶחָלָל!… אוֹתָהּ סְפִינָה קְטַנָּה הַנּוֹדֶדֶת שָׁם מֵעֵבֶר לִסְטַטֶן הָאִי, מְנַגַּחַת הָאֲפֵלָה בִּמְאוֹרָהּ הַדַּל – מַה הִיא נוֹשֵׂאת? וַדַּאי, פָּכִּים קְטַנִּים: בָּרְגֵי-בַּרְזֶל אוֹ קֻפְסוֹת-קָפֶה אוֹ קַנְקַנֵּי מִיץ-עַגְבָנִיוֹת. וְלֹא יֵדַע הַקַּבַּרְנִיט כִּי יִעוּדָהּ הָאֲמִתִּי שֶׁל סְפִינָתוֹ הוּא לְשַׁמֵּשׁ סֵמֶל לְנִשְׁמַת הָאָדָם שֶׁאַךְ אוֹר עַצְמָהּ לָהּ לְמָאוֹר, וְהִיא תוֹעָה גַלְמוּדָה וְאֵין דֶּרֶךְ, סְבִיבוֹתֶיהָ אֹפֶל וּבְעָתָה”.

יְדִידִי עוֹדוֹ שׁוֹתֵק, וְהַפַּעַם שְׁתִיקָתוֹ זְעוּמָה. יָדַעְתִּי נַפְשׁוֹ. נִקְשֹׁר נִקְשַׁר בַּנּוֹף הַזֶּה, וְהֵיטֵב חָרָה לוֹ עַל כִּי חִלַּלְתִּי יָפְיוֹ בְּדִבּוּרִי. וְהִרְגַּשְׁתִּי צֹרֶךְ לִמְחוֹת בִּכְבוֹדָהּ שֶׁל שִׂיחָה. וּכְדֵי שֶׁלֹא לְעַכֵּב גְאֻלָּה מִן הָעוֹלָם, שׁוּב אָמַרְתִּי דָבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ:

“נְאוּם חַיָּה אִשְׁתִּי: דָּבָר גָּדוֹל הוּא לְאָדָם לְהַרְוִיחַ לַחְמוֹ בְּזֵעַת אַפָּיו, אַךְ לְחַבֵּר פָּסוּק נָאֶה כְּמוֹ בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, גַּם זֶה דָבָר גָּדוֹל הוּא”.

עָבְרָה בַּמִּפְרָץ מַעְבָּרִית מְקֻשֶּׁטֶת בִּמְאוֹרוֹת, שׁוּרוֹתַיִם לְכָל אָרְכָּהּ, כְּבַת מֶלֶךְ בִּפְנִינִים, כְּכַלָּה בְּתוֹרֵי זָהָב. יְדִידִי חִכָּה עַד שֶׁנִּכְנְסָה הַסְּפִינָה אֶל נְמֵלָהּ בְּמַנְהֶטֶן, קָם, וּבִלְחִיצָת-כַּפְתּוֹר הִדְלִיק אוֹר. וְהַחֶדֶר עַל רָהִיטָיו נַעֲשָׁה עִקָּר, וְהַנּוֹף שֶׁבַּחוּץ – כֵּהֶה וּמְעֻלָּט.