¹

הַאֻמְנָם כְּבָר כָּבוּ כָּל-נִיצוֹץ וּנְגֹהוֹת?

הָשְׁבַּרְנוּ, יָרַדְנוּ, הִגַּעְנוּ עַד-כָּאן?!

וּבְטֶרֶם עוֹד גֻּדְּעוּ הַתְּרָזוֹת הַגְּבֹהוֹת

הַחֹלְמוֹת שֶׁרָאוּ בְּהַדְרַת הַכַּן – – –

שָׁמוֹעַ שָׁמַעְנוּ: בְּנוֹת-נֵכָר הַתֹּהוֹת

לִגְבוּרַת בָּנֵינוּ, לַנְּשָׁרִים מִקַּן

טָטְָרֵי הֶהָרִים, – בָּאַהֲבָה לוֹהוֹת

וְתוֹבְעוֹת גְּמוּל-כַּסְפָּן עַל יַיִן בְגַן.

וּבְיוֹם בְּרֹא אֱלֹהַּ מוּצָקוֹת לָרְגָבִים

גַּם נָעַץ עֵץ תָּרְנוֹ – אַי-פֶּטְרִי בֶּעָבִים,

הִשָּׁהוּ לוֹט עֶשְׂבּוֹ, עִטְרָהוּ חֲזִיז.

עַל-כֵּן עַז וְקָשֶׁה, כִּנְזִיר הָעֲרָבָה,

וּשְׁזוּף רוּחַ תְּזָזִית אַף תָּפוּשׂ בְּמַחֲשָׁבָה,

יִסְתַּכֵּל בְּ’אַלֻּפְּקָה' וּנְאוֹת ‘סִימֵאִיז’².

1929