וּבְצֵאתוֹ לְהִלָּחֵם עַל אָשׁוּנָה וּמוֹרוֹר עָבַר עַל מָקוֹם הָיָה בוֹ חוֹל לָרֹב, בִּשְׁנַת תת"ו [4806],
וּכְבָר עָבַר עָלָיו בִּימֵי בַחֲרוּתוֹ בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַכְּבֵדָה מִקָּרְטָבָה, וְאָמַר זֶה:

הֲתֵדַע מַעֲבַר הַחוֹל, בְּעָבְרִי / בְּךָ חָרֵד וּבוֹרֵחַ בְּמַקְלִי?

וְהַיּוֹם אֶעֱבֹר בָּךְ – וְאֲחוֹרַי / רְבָבוֹת, כַּאֲבִיהֶם יִשְׁמְעוּ לִי,

וְיוֹחִילוּ לְאִמְרֵי פִי כְּמָטָר, / וְיַקְשִׁיבוּ כְּאֶל חָזוֹן לְשִׂכְלִי,

וְיַעַן בֵּרְכָם אֵלִי לְרַגְלִי – / לְרָצוֹן נִמְשְׁכוּ הַיּוֹם בְּחַבְלִי.