מִן הַקַּיִץ שֶׁהִשְׁתַּלֵּט עָלַי כְמִדְבָּר

נִפֵּץ כָּל הַמַּצְלֵמוֹת וְהִבְעִיר

הַתִּקְווֹת עִם הַדְּגָלִים

אֲנִי נִמְלָט אֶל מֶזֶג־הָאֲוִיר

שֶׁל בַּיִת מַזְמִין צֶנֶן מָהִיר,

אֶל הַדִּמְיוֹן הַמְפַיֵּס

שֶׁבִּכְתִיבַת שִׁיר

נוֹשֵׁם קַרְחִי

אָדִישׁ כָּרְאִי

מְלֻטַּשׁ זָוִיּוֹת.

עִם נְגִיעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הָעֵט בַּנְּיָר

אוֹתִיּוֹת מְהַסְּסוֹת כְּיוֹנִים מַאֲפִירוֹת

עַד שֶׁפּוֹתְחוֹת בְּשִׁיר כִּזְמִיר אֵשׁ –

וְאַתָּה חוֹזֵר אֶל קֵיצְךָ,

מְנַצֵּחַ וּמוּבָס כְּאֶחָד.