לַיְלָה־לַיְלָה לִשְׁכַּב אֶת הַלַּיְלָה לְאֵין־קֵץ־לַיְלָה, לַבֹּקֶר מִתְּהוֹם הַלַּיְלָה

לְהִוָּלֵד.

לִהְיוֹת טַל

לִהְיוֹת קוֹצִים

לִהְיוֹת רוּחַ

אֶבֶן בִּפְאַת שָׂדֶה לִהְיוֹת

זֶה כָּל מְאֹדִי.

בְּמַעֲלֵה גִבְעַת¹ טְרָשִׁים

לָנוּעַ

וְלָחוּשׁ אֶל לְטוּף הַקּוֹצִים

בְּרַגְלַי.

וּלְהֵעָצֵר בַּחֲצִי הַגֶּשֶׁר הַנָּטוּי, וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּמַּיִם הַזּוֹרְמִים שֶׁל מַחְשְׁבוֹתַי,

וְלִשְׁכַּב אֶל מְנוּחַת לֵיל־זֹהַר־דְּרוֹמִי, רַק עֵינַי הַשְּׁתַּיִם רוֹחֲצוֹת גְּבָהִים.