עוּרִי נִרְדֶּמֶת,

הַיַּעַר כְּבָר קָם.

מִמְּסִלָּה נֶעֱלֶמֶת

שׁוֹפֵעַ עוֹלָם.

תִּרְעַדְנָה שְׂפָתַיִךְ;

מַה חֲלוֹם שֶׁחָלַמְתְּ?

שָׁמַרְתִּי עָלַיִךְ

מֵאָז שֶׁנִּרְדַּמְתְּ…

לֹא גָז פֹּה כָּל סַעַר,

לֹא חָל פֹּה כָּל נֵס,

אַךְ עֹמֶק לַיַּעַר

וּדְמִי שֶׁרוֹפֵס.

כִּי שָׁט בּוֹ הַנֶּשֶׁף

וְהוּא צַח וְכוֹאֵב –

קָדוֹשׁ הוּא הַקֶּשֶׁב

אֶל הֹלֶם שֶׁל לֵב.

מִלֵּב זֶה וּלְמַעְלָה

הַשַּׁחַק נִמְתַּח,

בַּחֲוֹר כּוֹכְבֵי לַיְלָה

נִפְעַם הוּא וַיַּךְ…

וָאֵדַע: אֶחָד הוּא

הַכֹּסֶף הַזֶּה

בַּלֵּב שֶׁרָטַט וּ

בַשְּׁבִיב הַכָּבֶה.

וָאֵדַע: כֻּלָּנוּ

אַחִים בָּעוֹלָם,

אִתָּנוּ וּבָנוּ

הַבֹּקֶר נִרְקָם.

וּבְעוֹד אַתְּ חוֹלֶמֶת

נִהְיָה זֶה וּבָא –

עוּרִי נִרְדֶּמֶת,

הִתְעוֹרֲרִי נָא!