בֵּן לוּ הָיָה לִי תִּינוֹק, שֶׁמֶּבָּט לוֹ קוֹרֵן וְשָׁלֵו,

עָמֹק לְלָחְצוֹ אֶל שָׁדַי, בְּמִשְׁמֶרֶת שֶׁל אשֶׁר נוֹאֵק,

בִּשְׁתֵּי כַפּוֹתָיו הַזְּעִירוֹת חִדּוּשׁוֹ שֶׁל עוֹלָם לְנַשֵּׁק.

לִגְחֹן עַל מִצְחוֹ וּלְנַחֵשׁ: חֲנִינָא בְּנִי מַה חוֹשֵׁב?

עַרְשׂוֹ לְנַדְנֵד בַּלֵּילוֹת עֵת מִמַּעַל הַגֶּשֶׁם סוֹחֵף,

לְהָקִיר אֶל שְׂפָתָיו חֲלָבִי וְאִתּוֹ אֶת פִּתִּי לְחַלֵּק,

לָדַעַת: מָקוֹר הַחַיִּים וּלְעוֹלָם הַמָּקוֹר אֵינוֹ רֵק –

בֵּן לוּ הָיָה לִי לַחֲרֹד לִשְּׁנָתוֹ עֵת הַשֶּׁקֶט רוֹעֵף.

וְאִתּוֹ לַחְמֹק לָרְגָלִים אֶל הַיָּם הָרָחָב וְהַכָּחוֹל,

לְהַשְׁלִיךְ הַבְּגָדִים הַמְעִיקִים, לְהַצְרִיב הָרַגְלַיִם בַּחוֹל,

לְהַגִּישׁ קוּנְכִיָּה לְאָזְנוֹ וּלְהַגִּיד: פֹּה הָאֵל יַעֲטֹף…

וּפֶתַע לִקְפֹּץ עִם יַלְדִי מוּל שָׁמַיִם וּמַיִם וָאוֹר,

לָחוּשׁ אֶת בְּשָׂרוֹ בַגַּלִּים וְלִטְהֹר וְלִטְהֹר וְלִטְהֹר –

בֵּן לוּ הָיָה לִי, תִּינוֹק, לָשֵׂאת עַל כַּפַּי אֶל הַחוֹף.