אֲנִי הַיִּלּוֹד שֶׁל הָאֵם הַמְנַגְּנָה בַכִּנּוֹר.

אָבִי לֹא לִמְּדַנִּי לָלֶכֶת, עַל כֵּן עַל אַרְבַּע עוֹד אֶזְחַל

וְאוֹרֵג אָנֹכִי בְמַסֶּכֶת, וְלָמָּה זֶה אַל נָא תִּשְׁאַל

וְיֵשׁ לִי עֵינַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן דֶּלֶת לִסְגֹר.

וְאֵין לְךָ אֶבֶן בַּדֶּרֶךְ שֶׁאֲנִי בְדָמִי לֹא אֶזְכֹּר,

וְאֵין לְךָ עֶצֶב בַּזְּמָן שֶׁבִּדְמִי לְבָבִי לֹא יֹאכַל,

וְרִאשׁוֹן הָאָדָם עַל אִילָן אִתִּי הִתְנַשֵּׂא וְנָפַל,

וְאַחֲרוֹן הַחוֹתְרִים בְּיָדִי עַל הַזֶּרֶם יָשֹר.

וַאֲנִי לְבַדִּי וְאֵין אָח לִי בְכָל מַהֲלָכַי, וְאֵין פֶּה

לַדָּבָר שֶׁיַּגִּיד מַה הוּא סָח לִי וְלָעֶצֶב מַה הוּא רוֹצֶה,

וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי בָן אֶת הַכֹּל וּמַקְשִׁיב וְרוֹאֶה.

וַאֲנִי לְתֻמִּי וְאֵין מוּם בִּי וּבְכָל אֲבָרַי, וְאֵין חֵטְא

שֶׁיַּעְכִּיר אֶת נָגְהִי, שֶׁיָּקוּם בִּי שְׁלֵמוּת עוֹלָמִי לְמוֹתֵת

וְאַף עַל פִּי כֵן אֲנִי יֵצֶר וְאֹפֶל וּכְאֵב שֶׁשּׁוֹתֵת.