לרבי דונש בן אבי שכם

בְּלִבִּי לָךְ נְטָעִים נַעֲמָנִים

וְלִנְדֹדְךָ פְּצָעִים נֶאֱמָנִים

שְׁמָךְ אַזְכִּיר וְאֹרֶה רֹאשׁ בְּשָׂמִים

לְפֵרוּדְךָ וְאִינַק רֹאשׁ פְּתָנִים

וּמֵחַסְדְּךָ בְּשִׂפְתוֹתַי פְּנִינִים

וּמִנֹּדְךָ בְּכִלְיוֹתַי צְנִנִים

לְךָ שָׁלוֹם נְשָׂאוּהוּ אֲהָבַי

וְלֹא יוּכְלוּ שְׂאֵתוֹ הָענָנִים

כְּגַלֵּי יָּם אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינְךָ

כְּרוּחוֹת כַּאֲדָמוֹת כִּמְעוֹנִים

יְדִיד אֶקְרָא חֲלוֹמִי בַעֲבוּרוֹ

לְאַט עַד אֶחֱזֶה גִּנַּת עֲדָנִים

לְאַט חַבְלֵי תְנוּמָה אַל תְּמוּשׁוּן

אֲדַבֶּר בּוֹ מְעַט פָּנִים בְּפָנִים

אֲשֶׁר הִכָּה בְמַטּוֹ צוּר כְּבֵדִי

עֲדֵי בָקַע בְּעֵינַי מַעְיָנִים

עֲזַבְתִּיו וַעֲזָבוּנִי זְמָמַי

וְתָעוּ מִלְּבָבִי רַעֲיוֹנִים

וְהֵן עֵינַי לְמִכְתַּב יַד אֲדֹנִי

כְּמוֹ עֵינֵי עֲבָדִים אֶל אֲדוֹנִים.

בהפרדו מאתו.