(“טרקלין רינה”, ירושלים)
מארלין סלרס, המציגה את עבודותיה זו הפעם השניה בירושלים, מצליחה להוכיח שאפשר עדיין לחדש ולהתחדש באמצעים המקובלים. סידרת רישומיה מבוצעת באיזון נאה של הקו והמשטחים המגוונים, ובעיקר מצטיינת היא בפשטות, בה היא יודעת להעלות על הנייר את חוויותיה העזות ביותר. כל תאור הופך כאן פונקציה של הצורה, כל פרט הוא אלמנט קונסטרוקטיבי. מהו סודה של מארלין סלרס? אין ספק שהוא צפון בכך, שהמחשת החוויה אצלה אינה מחבלת לעולם ביכולתה ליצור עובדה ציורית מוגמרת, אחידות מוצקת שלכל אלמנט בה תפקידו וייעודו.
