…וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָצְמָה וְעֹז סְתָרִי יִתְקָפְךָ
וְגִלָּה לְאָזְנְךָ סוֹד מֶרְחַקִּי, לֵאמֹר:
“עוֹד יָקוּם אִישׁ!..”
לְפֶתַע יָבֹא אֵלֵינוּ,
בְּשָׁעָה חֲטוּפָה, בְּלֹא יוֹדְעִים, בְּאֵין מִתְכַּוֵּן לֹו.
מִמֶּרְחָק אֵלֵינוּ יִגָּלֶה וּבִצְבֵּץ מֵרֻכְסֵי יְהוּדָה
בַּעֲלֹת דִּמְדּוּמֵי הַמַּרְאוֹת, בַּעֲבֹר הַתְּכֵלֶת בֶּהָרִים!
נִדְהָמִים נַעֲמֹד אֲנַחְנוּ,
נִדְהָם יַעֲמֹד הַדּוֹר
וְשָׁאַל: הַאֻמְנָם?..
הֲלֹא אָחִינוּ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ הָאִישׁ,
בְּתוֹכֵנוּ מִתְהַלֵּךְ:
וָתִיק וְאִלֵּם וְשַׁתְקָן
חוֹזֶה וּמַבִּיט וְנִבָּא;
לֹו עַיִן חוֹדֶרֶת וְגְדוֹלָה,
לֹו אֹזֶן צָדָה הַגַּלִּים
בְּרֶטֶט הָאֲוִיר הַמְּרַשְׁרֵשׁ;
לֹו לֵב מִלִּבּוֹת הָרְחָשִׁים
וְתִקְוָה מִתִּקְוֹת הָאַחֲרִית–
הֲזֶהוּ?..
הֵן יַד הַגֶּבֶר רוֹעֶדֶת
בְּדָפְקֵנוּ לֹא יָדַע הַשְׁבִּיחַ;
הֵן יָדוֹ הֵסִירָה מִמֶּנּוּ
סַנְוֵרִים סַבּוּנוּ בַלָּיְלָה–
וַיֹּאמֶר לְהִתְגַּלּוֹת אֵלֵינוּ…
הוּא בָא, הוּא בָא! מֵאֶרֶץ יַעֲלֶה,
דוֹפֵק עַל לֵבָב וָשָׁעַר;
כִּי מֵהָרֵי יִשְׂרָאֵל יֵרֵד אֵלֵינוּ,
מִקֵּן נְבִיאֵי בְרֵאשִׁית,
לְהָעִיז הַגּוֹלִים בִּתְרוּעַת שׁוֹפָרוֹ,
אֲלֵיהֶם אֱלֹהָיו יְשַׁלְּחֶנּוּ!