עָיַפְנוּ מִיּוֹם, מִשָּׁרָב וּמִלַּהַט.
נָשׁוּב הָאֹהֱלָה בִּגְוֹעַ צְלִילִים.
גַּם אַהֲבָתֵנוּ הָעֶרֶב יוֹדַעַת
גְּלוּיָה לִהְיוֹת. מְמַעֶטֶת מִלִּים.
הִנֵּה זֶה הַלַּיְלָה יָבוֹא מֵעָלֵינוּכְּעֵדֶר חוֹזֵר בְּרָאשִׁים מוּרָדִים.
אָרְכוּ הַצְּלָלִים וְחָשׁוּךְ אָהֳלֵנוּ —
אֵצֵא לְקוֹשֵׁשׁ הַזְּרָדִים.
מְדוּרָה אַחֲרוֹנָה, וְיָדֵךְ מְקֻמֶּרֶתחוֹפֶנֶת הַכֹּל שֶׁהָיָה, שֶׁהָיָה…
יַלְדָּתִי הַקְּטַנָּה, לוֹחַמְתִּי הַמְוַתֶּרֶת —
הֵן כָּל קְרָב הוּא קְרָב הַשְׁהָיָה.
נָשׁוּב הָאֹהֱלָה. עַל מֵצַח הַבַּהַטפּוֹרֵחַ הַמָּוֶת גַּם לִי וְגַם לָךְ.
גַּם אַהֲבָתֵנוּ הָעֶרֶב יוֹדַעַת —
וְהִיא אֲפֵלָה וּבְסוּמָה כְּלִילָךְ…