כְּבָר נוֹאַשׁ לְבָבִי מִמְּצֹא אִי / בְּאַנְשֵׁי הַזְּמַן וּבְיוֹשְׁבֵי אִי

וְאֵיךְ לִי תֹאמְרוּ: הִנֵּה וְהִנֵּה! / יְעִירֵנִי לְבָבִי, אִי לְךָ, אִי!

אֲשֶׁר אֶכְסֹף לְאִישׁ שֶׂכֶל וּבִינָה / וְאֵין בַּמָּה אֲרַוֶּה אֶת צְמָאִי

וְלֹא אֶפְחַד בְּבוֹאִי אֶל אֲדָמָה / לְמַעַן כִּי יְדַעְתִּיהָ בְּבוֹאִי

וְאֵדַע מִזְּמַנִּי אַחֲרִיתוֹ / כְּאִ[לּוּ בֶּן] בְּעוֹר הָיָה נְבִיאִי

וְהָיִיתִי תְמוֹל מֵרֹאשׁ יְרֵאָיו – / וְהִשְׁכִּים הַזְּמַן הַיּוֹם יְרֵאִי

וְגָבַרְתִּי בְּנוֹת יָמִים, כְּאִלּוּ / אֲצִילֵי יִשְׂ[רְאֵלִים] עַל צְבָאִי

וְאַל יֹאמַר גְּבַהּ לֵב כִּי אֲנִי הוֹד / סְפָרַד עַד יְהוֹדֵנִי מְשַׂנְאִי

וְכֵן אַל יִשְׁמְעוּ א[וֹ]תִי יְרִיבַי / עֲדֵי כִי אֶתְּנֵם אוֹתִי וּפִלְאִי

הֲכִי לֹא שֶׁאֱלַת נַפְשִׁי אֲמַלֵּא / עֲדֵי תִֽהְיֶה תֵבֵל מְלֹאִי

וְלֹא אֶשְׁקֹט כְּמוֹ לֹא אֶשְׁקְטָה [עַד / אֲנַשֵּׂא אֶת] יְקוּתִיאֵל נְשִׂיאִי

מְצָאתִיהוּ אֲחִי דַעַת וְהַשְׂכֵּל / וְשָׂמַחְתִּי עֲלֵי שִׂכְלִי בְּמָצְאִי

[וְאָמְנָם אֵינְךָ שָׂעִיר כְּאָמְרָם / אֲבָל שָׂעִיר עֲלֵי עֶשְׂבִּי וְדִשְׁאִי]

וְשֶׁמֶשׁ מִמְּךָ תִזְרַח בְּתֵבֵל / וְתֹאמַר: עִמְּךָ הָיָה מְבוֹאִי.

יְהִי לָעַד שְׁמָךְ הַטּוֹב מְרוֹמָם / וְלָעַד יַעֲלֶה שִׂיאוֹ נְשִׂיאִי.

שורות נוספות בגרסה אחרת:

אֲשֶׁר עֵת אֶקְרְאָה אֵלָיו יְמָאֵן / וְלֹא יִיגַע וְיָגַעְתִּי בְקָרְאִי

וְדִמִּיתִי הֱיוֹת יִשְׁעִי וְסַלְעִי / וְגִיל עִלְזִי וְצוּר עֻזִּי וְרַבְּאִי

נְתַתִּיהוּ לְמוּל חַיַּי וְשַׂמְתִּיו / כְּאֵל נֹכַח יְמֵי מִדַּת צְבָאִי

וְלָמָה אַחֲרַי תִּהְיֶה וְתִסֹּג / וְתַשְׁחֶה נֵס תְּהִלָּתְךָ בְּנָשְׂאִי.