קוֹל מְנַסֵּר: הַחַרְגֹּל

מִבֵּין חָצִיר יִתֵּן קוֹל:

"צְאוּ, חַרְגֻּלִּים, צְאוּ כַּרְכֵּרוּ,

זַמְּרוּ לֵאלֹהִים, זַמֵּרוּ!

אִישׁ מִכֶּם בַּאֲשֶׁר יָכֹל –

בַּמְּצִלְתַּיִם וּבַמָּחוֹל!

אִישׁ בַּדֶּשֶׁא אַל יִסְתַּתֵּר, –

מִי כְּרָעַיִם לוֹ – וִינַתֵּר!

יַעֲנֶה כָּל־הַנִּמְצָא פֹּה:

בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ!

בָּרוּךְ אֵל שֶׁנָּתַן לָנוּ

אֶת־הַקַּיִץ וְשִׂמְּחָנוּ!

וְעָרַךְ לָנוּ מִשְׁתֶּה שָׁמֵן –

לְשׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן, אָמֵן!