מֵעִמְקֵי תְּהוֹמוֹתַי מִתְנַשֵּׂא צוּק.

וּמְצוּדָה בְּרֹאשׁ הַצּוּק.

וְעַל הַמְּצוּדָה מִגְדָּל.

וּבִקְצֵה הַמִּגְדַּל עֲלִיַּת־גַּג קְטַנָּה.

שָׁם אֲנִי יוֹשֵׁב וּמִתְגַּעְגֵּעַ אֶל עַצְמִי.

הוֹי, אֲבִי הַמַּאֲמִינִים –

וּכִי מִי אָנֹכִי כִּי אַגִּיעַ אֵי־פַּעַם אֵלַי?